31/07/2022
אהבתי את המילים והזעקה למעשה
שבוע טוב חברים. ביום שישי , רגע לפני שיצאתי לקניות לשבת, נחשפתי בתוכנית בוקר לסיפור של ילדה בשם אבישג שסובלת מזה 3 שנים מחרם. מצאתי את עצמי בוהה במסך ודומע וכל השבת תהיתי עם עצמי, מה עובר על ההורים שלה. איך אבא או אמא, שעבורם אותה ילדה היא הדבר הכי יפה וטהור בעולם, מתמודדים עם סיטואציה אכזרית כזו. יודעים, פעם היו לי חרדות על הקריירה, מאז שאני אבא, הבנות הפכו להיות הדבר שאני ירא ממנו יותר מכל. הפחדים הכי גדולים שלי קשורים אליהן. שלא יאונה להן שום רע ושהחיים יחייכו אליהן.
בסך הכול סיימתי את מערכת החינוך לפני 20 שנה אבל בתקופתי לא ידענו מזה חרם. לא היה מושג כזה שכיתה שלמה פוסלת ומחרימה ילד באופן גורף ועוד במשך תקופה כל כך ארוכה. אני לא מצליח להבין מאיפה הגיע הפשע הזה אל תוך העולם של הילדים והנוער של היום. גדלתי על ערכים של ואהבת לרעך כמוך. לא רק אני, דורות שלמים של יהודים משחר ההיסטוריה. לאהוב את הבריות. זה הכי המוסר שלנו. אז איך פתאום ילד מסוגל לשנוא ולהחרים ילד אחר? איך זה בכלל הפך למשהו שהוא לגיטימי שכיתה שלמה עושה את זה וזה כנראה נחשב לגיטימי או מגניב? ילדים - אם אתם עושים חרם על מישהו, תדעו שאתם לא המגניבים. להיפך, זה הדבר הכי מכוער והכי לא ערכי שיש.
אבל מילא, הם עוד ילדים. איפה אתם ההורים? אין דבר כזה שילד מהכיתה עובר חרם ואף הורה לא יודע. איך אתם ההורים נותנים לילד שלכם לפעול בביריוניות כזו אלימה כלפי ילד אחר? איך אתם לא עושים כל שביכולתכם כדי לעצור את זה? כנראה לא מספיק חשוב לכם כי זה לא הילד שלכם שחווה את החרם אבל תחשבו אם זה היה הפוך? בשתיקה שלכם, אתם מנחילים לילד שמה שהוא עושה זה לגיטימי ומקובל. זה הערכים שאתם רוצים שהוא ילך לפיהם? אני הייתי מתבייש.
ובעיקר, איפה לעזעזל המורים ומערכת החינוך? ילד או ילדה בכיתה או בבית הספר שעובר חרם ואתם עסוקים במה? בציונים? בישיבות מצב? בעוד מבחן או טקס? כמו שבבתי החולים כשאיש צוות עובר אירוע אלימות אז כל בתי החולים בארץ שובתים כאות הזדהות אז למה כשילד עובר חרם, אירוע אלים לכל דבר, בית הספר לא עוצר הכול ומפסיק את שגרת הלימודים עד שהוא לא עוצר את הפשע הזה. כן, פשע. העובדה שילדים עוברים חרם חודשים ואפילו שנים כשכל המערכת יודעת והיא לא עושה כלום כדי לשנות את זה היא שותפות לאלימות לכל דבר ועניין ומבחינתי גם את המורים והמנהלת צריך לשלוח הביתה. הם כושלים בתפקידם.
אין לי שום תקווה ממערכת החינוך ומהפוליטיקאים אז אני יכול אולי לנסות להשפיע רק על הקהל שלי: אם יש פה מישהו שהילד שלו עובד חרם, בבקשה תשלחו לי הודעה פרטית, אני מבטיח לפגוש אותו באופן אישי ולתת לו רק אהבה. ובעיקר אם אתם יודעים על תלמיד אחר בכיתה של הילד שלכם שעובר חרם, תזמינו אותו הביתה, תדברו עם הורים אחרים לעשות מפגש, תדברו עם הילד שלכם ותסבירו לו למה מה שהוא עושה כל כך לא בסדר. אל תעברו על זה לסדר היום.
ואם קוראת אותי מורה או מנהלת שאחד מהתלמידים שלה עובר אירוע כזה, בבקשה, כאבא, תעשו הכול כדי לסיים את זה. הדבר הכי חינוכי שאתן יכולות לעשות זה להפסיק את הלימודים ולכנס את כל התלמידים באולם ספורט ולא להוציא אותם משם ולא ללמד שום שיעור אחר, עד שאתן לא רואות את כל הילדים מחבקים את אותו ילד ומבקשים סליחה.
לאף אף לא מגיע לגדול בעולם של שנאה.
דודו,
אבא של רנה ותמר
