27/11/2024
אנחנו מציינים ביום שישי 77 שנים לכ"ט בנובמבר,
היום שבו החליטה עצרת האו"ם על מדינה יהודית (לצד מדינה ערבית) שתקום בארץ.
אבל איך קרה שהאו"ם העביר הצעה כל כך מהפכנית אחרי 2,000 שנות גלות? בשורות הקרובות נצא למסע בעקבות אונסקו"פ, וועדה מטעם האו"ם שבקרה בארץ והיא זו שהביאה להחלטת החלוקה.
בפברואר 1947 הכריז שר החוץ הבריטי בווין,
לא אוהב ישראל גדול,
על העברת 'שאלת ארץ ישראל' לאו"ם.
לבריטים נמאס.
אין להם כסף,
אחרי מלחמת העולם השנייה שהאימפריה יצאה ממנה מרוששת אבל מנצחת, לממן את אחזקת המנדט פה.
רק בשביל לסבר את האוזן- יש פה 100,000 חיילים בריטיים. נמאס לאימהות בריטיות לשמוע על נפילת לוחמים בריטיים כאן. גם אין בזה טעם, כי האימפריה בשלבי פינוי של הודו, והמאבק בין יהודים לערבים רק מסלים.
האו"ם נמצא בחיתוליו.
ארגון חדש שקם לאחר מלחמת העולם השנייה. זו אחת השאלות הרציניות הראשונות שמגיעות לפתחו, ממש מבחן לאו"ם. בעצרת מיוחדת שמתכנסת באפריל 1947 האו"ם מחליט להקים את אונסקו"פ, וועדה שחברים בה נציגים מ-11 מדינות שתגיע לארץ ישראל ותחליט מה הפתרון המוצע.
להשאיר את המנדט בכל זאת? חלוקה?
מדינה ערבית עם אוטונומיה יהודית? זה המנדט שלה.
היו בה חברים ממדינות פרו ציוניות, למשל:
שוודיה- שנציגה אמיל סנדסטרם היה יו"ר הוועדה,
גואטמלה, קנדה ואורגווי,
אך גם מדינות מוסלמיות או חצי מוסלמיות: איראן, הודו ויוגוסלביה.
לאחר זמן התארגנות קצר הוועדה הגיעה לארץ לכחמישה שבועות ביוני- יולי 1947. כאן קרה דבר מדהים: אנחנו- הציונים התארגנו טוב טוב אליה. הסוכנות היהודית הצמידה אנשי קשר- דוברי שפת אם לכל אחד מהנציגים. נערכו בו ביקורים מתוכננים ברמת הפקה גבוהה מאוד. בכל נקודת יישוב יהודית קבלו את אנשי הוועדה בפרחים ותשואות.
לעומת זאת הערבים החליטו להתעלם מהוועדה-
הם לא היו מוכנים לאף פשרה- כולה שלי.
בבתי ספר ערביים אליהם הגיעו נציגי הוועדה- למשל בבאר שבע-
כל התלמידים יצאו בהפגנתיות.
היו שלושה אירועים שהשפיעו עמוקות על חברי הוועדה:
א. פרשיית תליית הסרג'נטים הבריטיים על ידי האצ"ל ביולי 1947 בתגובה לתליית לוחמי אצ"ל.
ב. גירוש האונייה יציאת אירופה תש"ז על 4,500 מעפיליה מחופי הארץ לצרפת ומשם לנמל המבורג. חלק מנציגי הוועדה היו בנמל חיפה, ראו חלק מהדרמה והזדעזעו.
ג. ביקור שערכו חלק מהנציגים במחנות העקורים באירופה. הם חזרו משם מזועזעים. 'הלילה הייתי בגיהנום' הכריז אחד מחברי הוועדה לאחר ביקור במחנות.
בסופו של דבר רוב חברי הוועדה- שבעה במספר- הצביעו בעד החלוקה.
נציגי המדינות המוסלמיות או מוסלמיות בחלקן- הודו, איראן ויוגוסלביה הצביעו בעד פיתרון של מדינה דו לאומית, ונציגי מדינה אחת- אוסטרליה, נמנעו.
אוקי, החלטנו על חלוקה, אבל באילו גבולות. זה הזוי לשמוע, אבל עד השבוע האחרון חברי הוועדה התישו את עצמם בדיונים משפטיים- איך בדיוק תיראה החלוקה (שנוסף לה גם סעיף של איחוד כלכלי- שלא ברור בדיוק מה טיבו) אבל כמעט ולא היו דיונים על הגבולות.
את המצב הציל מוהן, סגן הנציג השוודי, שכבר מההתחלה הבין שהוא חייב לשלוט טוב טוב בסוגיית הגבולות.
הוא למד מהבריטים על הנתונים הדמוגרפיים של הארץ, והתחיל בחדר שלו במלון בז'נווה לגזור מפות שונות עם מתארי חלוקה שונים.
ככה הוא יצר מעל 20 מפות אפשריות.
חברי הוועדה מינו אותו בתור הבורר הכללי- והוא הציג מפה עם שבעה חלקים: חלק אחד- ירושלים- היה אמור להיות בין לאומי. שלושה חלקים יהודיים ושלושה ערבים. ליהודים- גליל מזרחי, מישור החוף עד יבנה, והנגב. לערבים- גליל מערבי, יהודה ושומרון ודרום מישור החוף.
מה קבע את החלוקה? שני נושאים מרכזיים:
א. התיישבות יהודית וערבית
ב. אזורי פיתוח עתידיים.
כך למשל נקבע שהנגב, שלמרות שהיו בו רק 2,500 יהודים, יינתן כולו ליהודים. למה? כי התושבים הערבים שבו היו בדואים, והם לא נכללו במפקדים הבריטיים, ובנגב הציוניים היו אמורים ליישב עולים חדשים- בעיקר ממחנות העקורים.
שלושה חודשים מאוחר יותר, ב-29 בנובמבר,
הצביעה עצרת האו"ם בכינוסה השני, ובעצם קבלה בשינויים קלים את הצעת הרוב. נקבע שיהיו שלוש יישויות בארץ.
א. מדינה יהודית על 55% מהשטח- עם חצי מליון יהודים וכ-400,000 ערבים.
ב. מדינה ערבית על כ-42% מהשטח, עם כ-700,000 ערבים וכ-8,000 יהודים: בגליל מערבי, עוטף ירושלים, נגב מערבי.
ג. אזור בין לאומי בירושלים ובית לחם עם 100,000 יהודים ו-100,000 ערבים.
ככה קבעה המחרשה ההתיישבותית את הגבול!
מוזמנים לשמוע את הפודקאסט החדש שהוצאנו
"הכפר בעבר" המצורף כאן,
כדי להבין כיצד השפיעה החלטת החלוקה על ארבעת קיבוצי גוש עציון.
בנוסף יש לכם כאן קישורים נוספים ליוטיוב וספוטיפיי
ספוטיפיי 👈 https://spoti.fi/3Zbr034
יוטיוב 👈 https://bit.ly/3Ou1mls
