13/02/2024
מלך הלבבות.
מערבה הפניה לשדרות. פנינו מזרחה , חלפנו בסמוך לחוות - השקמים.
גלשנו מהכביש ופנינו אל היער הקסום.
אני מחפש את הארנב הלבן, שיוביל אותנו אל : " ארץ הפלאות של של אליסה "
יש ימים , שהכי כייף , להישאר בעולם האגדות הקסום ,עם ארנביב , הכובעון המטורף , ומלכת הלבבות.
היום , אנחנו בדרך , אל עולם אחר. אל הרכס , עליו ניצבת החווה של ניסים.
ניסים, הוא סוג של אגדה. כזאת שבמציאות.
חבר קרוב שלי , כמעט חמישים שנה . עוד מהימים שישנו יחד באוהל סירים.
פעם , שההינו חיילים, הצית לנו את האוהל ,כי נרדם עם סיגריה דלוקה .
בפעם אחרת , הכניס לי נחש ( לא ארסי) לשק שינה .
הייתי צורח מהתעלולים שלו, והוא , היה צוחק את הצחוק הפראי , והמדבק שלו .
כשנרגע , ורגע לפני שנרדמים היה אומר לי : " שנשתחרר אני אקים חווה " אני הייתי מסתלבט על החלומות שלו... אומר : "לך לישון, אתה כבר עייף."
כבר למעלה מארבעים שנה , נטועה החווה החלוצית שלו אותה הקים , בצפון הנגב.
הוא מגדל כבשים. את הזן הכי מובחר, שמטופל בידיו של הנוקד הכי מוכשר בארץ.
לפני שנים חיפש ומצא באירופה ,את הכבשים שישביחו עדרים.
העלה אותם על מטוס בדרום בלגיה .
יחד אתם , הגיע ארצה , בטיסת וי אי פי .
המטען לכבשים , הטיס וניסים מקדימה.
פעם אהבתי את ניסים . אפילו מאד , בגלל הלב הענק שלו , והצחוקים שהוא השתעשע בהם.
אחר כך, נולדה גם הערכה עמוקה.
היום , אני כבר מעריץ מעריץ שלו .
הצחוק הסוחף שלו. ב7 לאוקטובר, חטף בומבה .
החווה שלו נמצאת כשמונה ק"מ , מהגבול בעזה.
לפני מספר שנים בשדרות הסמוכה , חלף לו טיל קאסם, מול הפנים בנס הוא לא נפגע .
הוא המשיך , עם עוצמות ואמונה .לבנות ולטפח.
בפעם הקודמת שביקרתי אותו, הראה לי גזעי עצים שנזנחו ,ואותם אסף.
עכשיו אנחנו יושבים לשתות קפה , בסלון המרהיב, שבנה בשתי ידיו, מאותם העצים.
החיוך השתנה , הלב שבור.
באותו הבוקר גם הוא יצא להגן, עם הנשק הדל שבידיו.
בימים הראשונים , הלך להלוויות רבות , של חברים מהאזור.
הלב שלו שבוי וזועק לשחרור. מהדאגה לחטופים הרבים , אותם הכיר.
עצב בעיניים.
הצחוק עוד יחזור. וגם הימים הטובים.
עם אנשים שכאלה : גזע חסון ושורשים עמוקים , תגיע ,* פריחה מחודשת.
והלב של ניסים , החבר שלי , מלך הלבבות, יתמלא בשמחה.
