09/07/2021
בס"ד
על פרשת דרכים
מסלולי טיולים עם פרשיות השבוע
פרשת מטות מסעי
בשבת זו קוראים את פרשות מטות-מסעי שמסיימות את ספר במדבר. נפגוש את בני ראובן וגד, שמבקשים לקבל נחלה בעבר הירדן המזרחי מכיוון שזה שטח מרעה טוב עבור המקנה שלהם.
פרשתנו עוסקת בתחילתה, בדיני נדרים וכך נאמר בראשיתה:
"וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ד' אֶת משֶׁה. וַיְדַבֵּר משֶׁה אֶל רָאשֵׁי הַמַּטּוֹת לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ד'. אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַד' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה" (במדבר ל', א-ג).
התורה מתארת אדם הנודר נדר לד' או שבועה לאסור על עצמו דבר, ומסיימת בצו 'לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה'.
הפרשנים חלוקים ביחס לביטוי 'לא יחל דברו' וכך אומר ראב"ע:
"לא יחל דברו - כמו לא יחלל ואיננו לשון מחילה..." (ראב"ע שם).
סוגית נדרים מרתקת ופותחת בפנינו שאלות רבות. נראה שהתורה איננה מפרשת באופן ברור את דעתה בעניין. האם הנדר הוא דבר רצוי על פי התורה או לא? הניסוח הוא בדיעבד - 'איש כי ידור נדר'. האם מכאן ניתן ללמוד כי אין מצוה לנדור, ואם נדר - מדובר באזהרה לנודר שלא יפר את נדרו.
אנו מצווים לקיים את מה שאנו מדברים למילה יש משמעות ואנו אמורים לעמוד בדיבורנו ,וזה מלמד נדר ושבועה - סור מרע ועשה טוב
בקיצור תמיד לאמר בלי נדר
בהמשך הפרשה
זריזות במצוות - הזדרזות לקיים רצון ה’.
“נקום נקמת בני ישראל מאת המדיינים, וכו’, לתת נקמת ה'”
רש”י אומר שלמרות שידע משה רבינו שמיתתו תלויה במלחמת מדין, לא עיכב את המלחמה, אלא מיהר בשמחה לקיים את רצון ה’, וזירז את מלחמת מדין.
שואלים המפרשים מניין לו לרש”י שמשמה רבינו זירז את מלחמת מדין?
ועוד שואלים המפרשים מהו שינוי הלשון ששינה משה רבינו, שה’ אמר לו נקום נקמת בני ישראל, ואילו כשמשה רבינו אמר לבני ישראל, אמר להם לתת נקמת ה’, ומדוע שינה משה רבינו את הלשון ממה שאמר לו ה’?
ומבארים ששני הקושיות מתרצות אחת את השנייה :
שמשה רבינו ידע, שאם יאמר לבני ישראל כלשונו של הקב”ה, “נקום נקמת בני ישראל”, אזי יאמרו בני ישראל אין אנו ממהרים לנקום נקמותינו, ואנו מעדיפים לעכבה בשביל שמנהיגנו לא ימות, (שכאמור מיתת משה התלויה במלחמת מדין).
לכן שינה משה ואמר להם, “לתת נקמת ה'”, ואת נקמת ה’ אינכם יכולים לעכב- זה משה רבינו... עד הרגע האחרון ענווה ויראת ה'.
פרשת מסעי
אלה מסעי בני ישראל – מב (42)מסעות המתעדים את המסע של עם ישראל במדבר עד כניסתם לארץ
לאחר מכן, משה מקבל את הציווי לומר לבני ישראל שכאשר יכנסו לארץ, יורישו את כל יושבי הארץ מפניהם, ויאבדו את כל העבודה הזרה שלהם. כל שבט יתנחל בנחלה שקיבל על פי הגורל שנפל לו. אז מוזכרים גבולות הארץ אותה הם יורשים ומוזכרים שמות המנהיגים שינהיגו אותם בכיבוש והנחלת הארץ.
ציווי נוסף הוא על נתינת ערים מיוחדות ללווים שאין להם נחלה בישראל והקמת שש ערי מקלט שאליהן יוכל לנוס כל הרוצח בשגגה. כתובים גם דינים שונים של כל הרוצח נפש בישראל. סיום הפרשה בכך ששבט מנשה מבקש כי בנותיו של צלפחד שזכו בירושת נחלתו, לא יתחתנו עם שבט אחר על מנת שנחלת אביהם תישאר עם שבט מנשה. בקשתם מתקבלת וחוקה יוצאת שנחלות לא תעבור משבט לשבט. חומש 'במדבר' מסיים במילים, "אֵלֶּה הַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה השם בְּיַד מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעַרְבֹת מוֹאָב, עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ
ירדן ירחו
מקום מיוחד הירדן ויריחו
מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח, מיריחו היו שומעין קול המגריפה, מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור, מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז, מיריחו היו שומעין קול החליל, מיריחו היו שומעין קול הצלצל, מיריחו היו שומעין קול השיר, מיריחו היו שומעים קול השופר, ויש אומרים אף קול של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכפורים. מיריחו היו מריחים ריח פטום הקטרת. אמר רבי אליעזר בן דגלאי, עזים היו לבית אבא בהר מכוור, והיו מתעטשות מריח פטום הקטורת. ספרי בהעלותך פא' - והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא, וכי מה טובה הטיבו לו? אמרו, כשהיו ישראל מחלקים את הארץ, הניחו דושנה של יריחו, חמש מאות אמה על חמש מאות אמה, אמרו, כל מי שיבנה בית הבחירה בחלקו, יטול דושנה של יריחו.. וכיון ששרת שכינה בחלקו של בנימין, באו בני בנימין ליטול חלקם, עמדו ופינו אותו מפניהם, שנא' ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים.
לאן נטייל השבוע
את הטיול השבוע לאזור יריחו כמובן שלא נוכל להגיע ליריחו אך נוכל להגיע קרוב למבואת יריחו לקסם התמר שם נפגוש את דורון אלוש
שמזמין אתכם לסייר בין עצי המטע
לשמוע על גידול התמר בעבר ובהווה, לראות גדיד מודרני, להתכבד בתמר מג'הול הישר מן העץ (לפי העונה), להתרענן עם בירה ביתית איכותית מתמרים וללמוד להכין סילאן טבעי
משם נמשיך לאמת המים בעוג'ה שם נוכל לרות את זרם המים היורדים באמה ולשמוע את שאון המים
נוכל להמשיך לתצפית במאגר תרצה ולהתחבר לבנות צלופחד ולתרצה שפרצו דרך ודאגו לנחלת אביהן ומשם כמובן ניתן לבקר באתרים נוספים במבואת ירחו
שבת שלום
קסם התמר - החיים
