08/11/2023
לפני 100 שנה: אריה קרול
***********************
בימי מלחמה אלה, כאשר כולנו ממוקדים בשתי משימות בלבד והן הניצחון על החמאס והחזרת החטופים, אין פנאי אמיתי לציוני דרך שהיו עולים לכותרות בימים רגילים. כיוון שיום המאה להולדתו של אריה קרול לא יחזור פעם נוספת, אני מבקש להעלות את זכרו של מי שזכה בפרס ישראל למפעל חיים בשנת 2000.
אריה נולד ב-8 בנובמבר 1923, באזור מינסק שברוסיה הלבנה. בגיל 12 עלה ארצה למושבה בת שלמה. הוא היה פעיל מרכזי בסניף בני עקיבא בירושלים. אירוע משמעותי מאוד בחייו היה הפיקוד על העלייה לביריה שליד צפת בשנת 1946, לאחר שהבריטים פינו את ההיאחזות פעם אחר פעם.
ב-1947 הוא היה ממקימי קיבוץ סעד בנגד המערבי. תרומתו לפיתוח הנגב באה לידי ביטוי גם בניהול מפעלי "שער הנגב".
המפנה של חייו חל בשנת 1965 כאשר נסע לברית המועצות להיפגש עם אחיותיו שלא ראה עשרות שנים. במהלך נסיעה זו, הוא נפגש עם יהודי זקן, שהוציא לפניו טלית ישנה ובלויה. "הטלית הזאת ליוותה אותי כל חיי, בצבא האדום במלחמה נגד הנאצים, בלחימה אצל הפרטיזנים וגם בימי הכליאה במחנות בסיביר בימי סטלין. יותר משאני שמרתי על הטלית, הטלית שמרה עלי. כעת, אני יהודי זקן, וכל רצוני להתעטף בטלית חדשה ונקייה מארץ ישראל, ולפנות לבורא עולם: הנני, אני מוכן, כעת אתה יכול לקחת אותי אליך..."
עבור אריה חוויית המפגש הוכיחה, שלמרות עשרות שנות קומוניזם, הרי שהגחלת היהודית עוד הייתה קיימת.
עם חזרתו ארצה הוא נפגש עם בן-גוריון והציג בפניו דרכי פעולה. כך החלה פעילותו למען יהודי ברית המועצות במסגרת "נתיב". במשך למעלה מעשרים שנה, אלפי שליחים נשלחו אל מעבר למסך הברזל כדי לשמור על קשר. השליחים יצאו כ"תיירים" מסקנדינביה, מצרפת, מאנגליה, מארה"ב, מדרום אמריקה ועוד. הם הביאו בחשאי ספרים על יהדות וציונות, מילונים, תקליטים וקלטות של זמר עברי. הם ארגנו סדרי פסח בבתים של "מסורבי עלייה", שוחחו עם צעירים ברחבה של בתי כנסת. פעם נשלחו שתי בחורות מארה"ב כדי להביא תמונה של ילד אשר נולד למסורב עלייה, שאשתו עלתה ארצה כשהיא בהיריון והוא נאלץ להישאר בברית המועצות. אלפי שליחים, אלפי סיפורים.
גם לאחר התפרקות ברית המועצות, הוא המשיך בפועלו למען עלייתם של יהודי "חבר העמים". אין ספק שלאריה תרומה גדולה לעלייתם של מאות אלפי יהודים.
זכות גדולה נפלה בחלקי לרכז מטעמו, במשך שבע שנים, את קורסי הכשרות השליחים מטעם "בני עקיבא" ו"הקיבוץ הדתי".
אנחנו "נערי אריה", שהיינו מוכנים לכל משימה הניתנת על ידו, יודעים עד כמה הוא העניק לנו תחושה של "עשיית היסטוריה".
