07/01/2021
על רקע מה שקורה בארה"ב, תמיד נחמד להיזכר בתקדים🇮🇱 MADE IN ISRAEL🇮🇱
משפחת שלוש התברכה לדורותיה באנשים שהם מאבני היסוד של העיר העברית הראשונה – תל אביב.
סב המשפחה, אהרון, עלה ארצה מאלג'יר והיה מראשי הקהילה היהודית ביפו וממייסידי נווה צדק - השכונה העברית הראשונה מחוץ ליפו.
הוא רכש את הקרקעות וביתו היה הבית הראשון בשכונה שעתידה להתפתח לעיר ללא הפסקה.
משפחת שלוש ידעה תמיד לעשות כסף מכסף. יחד עם זאת, ידעו גם לתרגם את הונם לתרומה אמיתית להתיישבות היהודית.
הסב רכש קרקעות, ובניו מקימים מפעל לייצור חומרי בניה שאיתם יבנו הבתים. הם גם יהיו הקבלנים בפועל. לא מעט בתים בתל אביב נבנו על קרקע של הסבא, עם הבלוקים של ילדיו.
בדור השלישי, של נכדיו של אהרון - היה את משה שלוש.
משה לומד מסחר במרסיי ובשובו ארצה מנהל את חברת חומרי הבניין המשפחתית. ואז, משה שלוש לוקח צעד קדימה.
הוא הופך לאיש ציבור, ונבחר לכהן כחבר במועצת העיר תל אביב. כעבור ארבע שנים נוסף לו תואר נוסף – קונסול הכבוד של בולגריה בארץ ישראל.
הדרך להצלחה נראית סלולה : יש לו את הרקע, יש לו את היכלות והוא מס' 2 ברשימה של ראש העיר הראשון מאיר דיזינגוף. כל מה שדרוש כדי, בבוא היום, להיות ראש העיר.
👇
משפחת רוקח היוותה גם היא חלק מרכזי במנוע שהקים את תל אביב.
שמעון, אב המשפחה, נצר למשפחת חסידית ירושלמית, מגיע ליפו ויוזם בפועל את ההתיישבות היהודית על הקרקעות של אהרון שלוש בנווה צדק.
גם הוא יקים בית בשכונה, לא רחוק מביתם של השלושים. בנווה צדק יגיח לעולם גם בנו - ישראל רוקח.
בדומה למשה שלוש, ישראל רוקח רוכש גם הוא את השכלתו באירופה (אחרי שמסיים ללמוד ב'חדר' היהודי) ובמהרה גם הוא נכנס לפעילות ציבורית במועצת העיר. בשנותיו האחרונות ראש העיר דיזינגוף היה כבר חולה מאוד ורוקח היה סגנו בפועל.
הדרך להצלחה נראית סלולה : יש לו את הרקע, יש לו את היכלות והוא סגנו של ראש העיר הראשון מאיר דיזינגוף. כל מה שדרוש כדי, בבוא היום, להיות ראש העיר.
👇
ההזדמנות לא מאחרת להגיע כשב1936 נפטר ראש העיר המיתולוגי של תל אביב. הגיע העת לבחור את ראש העיר החדש .לחלומות של משה שלוש וישראל רוקח יש בעיה טכנית קטנה:
במועצת העיר יש שתי מפלגות. וכשנערכות הבחירות שלוש הוא המועמד מטעם הרשימה של דיזינגוף, אבל מהעבר השני יש מועמד לא פחות משמעותי – ישראל רוקח.
חברי מועצת העיר מצביעים ו..משה שלוש מנצח על חודו של קול: 8 לשלוש ו-7 לרוקח.
אבל כששני חלומות גדולים מתנגשים אחד בשני, זה לא נגמר כל כך מהר.
השלטון בארץ הוא עדיין בריטי, כך שתוצאות ההצבעה כפופות לאישור של הנציב העליון הבריטי על ארץ ישראל. מתחיל דין ודברים עם כל הכביסה המלוכלכת כנהוג במקרים כאלה.
מהעבר האחד, שוטרים כבר מוצבים סביב ביתו של משה שלוש ומצדיעים לו כראש העיר הנבחר.
מהעבר השני מתנגדיו של שלוש טוענים בפני הנציב הבריטי שהבחירות כלל לא הוכרעו.
מי שחושב שפעם רמת הטיעונים בשיח הציבורי הייתה גבוהה יותר, עשוי להתאכזב.
בין הטיעונים של המתנגדים לבחירתו של שלוש היו:
💡 הוא ניצח רק בקול אחד וזה לא נחשב הכרעה (דמוקרטיה והשטויות שלה),
💡 יש לו אזרחות צרפתית אז הוא לא יהיה נאמן לכם (לבריטים, שהיו ביחסי אהבה-שנאה עם צרפת)
💡 הוא לא דובר עברית (סתם 'פייק ניוז' שהיה קיים גם אז, נא לא ליפול מהכסא)
💡 ובכלל השם שלו לועזי – מוסא! תשאלו את הבולגרים! (ברשומות שלו כקונסול בולגריה בישראל, נרשם שמו מוסא שלוש ולא משה, הטענות לבולגרים).
👇
לבריטים לא חסר צרות בארץ גם בלי זה (הם שלטו פה על שתי אוכלוסיות שכבר אז לא הסתדרו) והם מחזירים את הכדור לרוקח. בהתעלמות ברורה מהתוצאות, מושל המחוז הבריטי מודיע לרוקח טלפונית שמבחינתם הוא יכול להיות ראש עיר, בתנאי שימנה את ראש הרשימה הנגדית בתור סגנו. זה לא מרגיע את הרוחות, להפך. היישוב היהודי בארץ (בעיקר התל אביבי) ממש לא מרוצה מההתערבות הבריטית בבחירות הפנימיות לראשות העיר העברית הראשונה. חברי המועצה מחליטים להצביע אי-אמון בהחלטה הבריטית ובכך לא לקבל אותה. הפתיל של הבריטים רק הולך ומתקצר, היות ובינתיים בארץ המאורעות האלימים בין היהודים והערבים רק עולים שלב. כשמועצת העיר מחליטה שוב (על חודו של קול) לאשרר את בחירתו של שלוש, זה כבר הופך להיות אישי. הבריטים מודיעים שמבחינתם רוקח הוא ראש העיר וסוף פסוק. הלהבות עולות, אבל להבדיל ממה שקרה בוושינגטון, משה שלוש מחליט להעדיף את החסד על פני הדין.
אמנם הוא ניצח בבחירות, אבל הוא מחליט להסיר את מועמדותו, למחול על האגו, ולשמש כסגנו של רוקח. הוא עושה זאת לטובת התמונה הגדולה, שבה עדיפה ליהודים חזית אחידה ויחסים טובים עם השלטון הבריטי, על פני מלחמות אחים פנימיות. הוא מוותר על חלום של אדם אחד למען חלום של עם – להתקדם ולהקים פה מדינה יהודית.
מינויו של רוקח לראש עיר מעולם לא אושר רשמית, אבל הוא יכהן בתפקיד עוד 14 שנה ויתרום לה רבות. לאחת מבנותיו הוא אפילו נותן את השם 'עירי', כמחווה לתל אביב. על שמו של רוקח עצמו יקראו את שדרות רוקח בעיר. אח"כ יהיה אפילו שר הפנים במדינה שתקום. שלוש גם הוא, בנוסף לפעילותו במועצת העיר, לא ישקוט ויפעל בייסוד וניהול גופים ציבוריים רבים בישראל.
נ.ב
כן, סערות ציבוריות סביב בחירות היו ויהיו תמיד. גם הפייק, חוסר האמון ולהט הויכוחים שנוגעים בגבול המסוכן. שני הצדדים תמיד יהיו צודקים וטועים בו זמנית. השאלה היא רק האם בסוף יהיה שם האדם שיראה את התמונה הגדולה ויעדיף את החסד על הדין.
בתמונה 📷 : בית לבן שהוא לא הבית הלבן. בניין עיריית תל אביב הישן.