06/07/2022
אוטוטו חוגגים שנתיים .
אייך זה קרה ,לא ברור ...
שנתיים מאד מאתגרות עברנו פה בחווה .
זה היה חלום ,חלום שהצטייר כל כך פסטורלי .
חווה ,כבשים,בית,ילדים,מתנדבים .
משק חי ותוסס ,מדבר קורן מרגיע .
כמה קשוח שהפער בין הדמיון למציאות
כל כך רחוק ואין זמן לעכל מה קורה
ומה הולך מי נגד מי ,מי קודם למי ,
מה זה 'הארץ הזאת שנקנת באיסורים'
ולמה הבדידות כל כך מכבידה .
אייך אפשר לתפקד אחרי לילה של שמירה ,
אייך אפשר לשלב פרנסה ולנהל חווה בו זמנית ,
אייך אפשר להרגיע את המצפון שהילדים דואגים להאכיל אותו שעות נוספות.
הגדול הלך - נשבר
השניה - לא באה נשארה בחוות מעון .
הבעל -עד מעל הראש שקוע עמוק עמוק בכל ניהול העסק (חווה עסק לכל דבר ,מסתבר שעסק לא תמיד רווחי)
4 בבית שקועים במסך .
עבודה שכל כך אהבתי ,נאלצתי לעזוב
הילדים קודמים להכל!!
אז שנתיים ...
אייך זה קרה ,
התגלגלנו
הגענו בקיץ
עברנו חורף
חזר הקיץ - הפשרנו
ושוב חורף מאתגר עד מאד
והנה הקיץ שוב פה .
איפה היינו ,ולאן הגענו .
הקב'ה גלגל אותנו לפה ,כי אנחנו צריכים להיות פה !!
זה הארץ שלנו ,האדמה שלנו !!
לא נוותר על אף דונם .
המלחמה היא מתישה
( במיוחד את מי שלא בחזית)
המלחמה היא 24/7
אין שבת ואין חג .
אבל אנחנו יודעים שהדרך עוד ארוכה
ומפותלת עוד ניפול ונקום
כמה ארוכה היא הדרך?
אף אחד לא יודע .
אבל אין ספק שזאת זכות אדירה לישב את הארץ!!
זכות אדירה להנחיל לילדנו את מצוות ישוב הארץ !
זכות אדירה לשתף את כל האנשים הטובים שאיתנו במסע לקחת חלק בישוב הארץ !
אז אנחנו פה בהר הטוב הזה,
לומדים את החיים .
אולי קצת בדרך הקשה .
אבל מפה רק נצמח ונגדל .
במבט קדימה לשנתנו השלישית .
מתחילים לצבור פה ותק.