03/01/2021
כדי שהצורך של טכנולוגיה בריאה יהפוך לברור ונדרש, צריך שופרות גדולים שיודעים להגיע לאוזניים וללבבות של ההמונים.
מאחר שאנחנו כמכון מחקר מתעסקים פחות ביצירת הצורך, אלא רק בבנית המענה ליצרני הטכנולוגיה, אנחנו שמחים לראות את העבודה המופלאה שעושה המרכז לטכנולוגיה הומנית (Center of Humane Technology) בראשותו של טריסטאן האריס (Tristan Harris) המדהים.
האריס שעבד בגוגל כמעצב אתיקה, פרש בשנת 2013 לאחר שהבין כי הטכנולוגיה הגיעה למצב של ג'אנק פוד טכנולוגי - טעימה בטירוף, ממכרת אש אבל ממש לא בריאה עבורנו.
הוא זיהה כי המטרות העיקריות של ענקיות התוכן הדיגיטליות הגדולות בעולם כלכלת הקשב הפכו לשלושה:
1. Acquisition - צירוף משתמשים.
2. Retention - החזקת המשתמשים.
3. Monetization - המרה של המשתמשים לכסף
וכל האמצעים היו כשרים. נרתמו לעניין טובי המוחות בעולם עם המחקרים העדכניים והנרחבים ביותר. תחומים כמו טכנולוגיות משכנעות, כלכלה התנהגותית, נאדג' ועוד כלים רבים ושונים הפכו לנשק האולטימטיבי של חברות הענק בכדי לזכות בגביע הקדוש של התעשיה - הקשב של המשתמש.
כשהאריס ראה את התוצאות הנוראיות שזה גורם לחברה האנושית הוא לא היה מוכן עוד לעמוד מנגד והוא החליט לצאת למלחמה. הוא הקים את המרכז, רתם גופים רבים ושונים, הרצה והטיף מעל כל במה. לפני כשנתיים הוא התראיין בסרטו עטור השבחים של דרור גלוברמן "הקרב על המוח" ובו הסביר על הטכניקות והשיטות שהחברות הללו נוקטות על מנת לשלוט על המוח שלנו בהכירם את כל החולשות שלו ישר והפוך.
אולם את גולת הכותרת של המאמץ האדיר של שינוי נושאות המטוסים הענקית הנקראת עולם ההייטק הוא מיקד בסרט עוכר השלווה של נטפליקס "מסכי עשן: המלכודת הדיגיטלית" (The Social Dilemma). ואכן, בסרט שהפך לאחד הנצפים ביותר בתולדות נטפליקס, הוא וחברים נוספים מתוך התעשיה מתארים ומסבירים בפרטי פרטים באלו שיטות פסיכולוגיות עושות ענקיות הדיגיטל שימוש על מנת להשיג את תשומת הלב שלנו. והם לא בוחלים באמצעים. הסרט זעזע את ציבור צרכני הטכנולוגיה והפך את דעת הקהל מצרכנית לא מודעת לצרכנית חצי מודעת.
עולם הדיגיטל צועד בעקבות עולם האוכל. בשנת 2004, למורגן ספרלוק היה רעיון משמין: במשך חודש שלם הוא יאכל רק ארוחות במקדונלד'ס ויתעד בסרט מה קורה לו. הרופאים אמרו שהכל יהיה בסדר. בפועל, ספרלוק הפך לאימפוטנט, סבל מהקאות, דיכאון, עייפות, לחץ בחזה ותפקודי כבד לקויים. הסרט "לאכול בגדול" הפך ללהיט. ספרלוק האשים את מקדונלד'ס בהחלטה מודעת לייצר אוכל רע ולפתות ילדים. הסרט פתח את המירוץ לבריאות של עולם האוכל. והנה אנחנו היום, 16 שנה לאחר מכן, מסמנים מוצרים כבריאים, דורשים בריאות כמעט בכל מוצר ואפילו מקדונלד'ס הכל-יכולה נכנעה והתחילה להגיש אוכל בריא. המהפכה כמעט הושלמה.
להערכתנו, "המלכודת הדיגיטלית" לעולם הדיגיטל, הוא כמו "לאכול בגדול" לעולם האוכל. צעקה של הצרכנים ליצרנים: "הפסיקו עכשיו ומיד לייצר מוצרים טעימים, ממכרים ולא בריאים! התחילו לייצר מוצרים שהם גם בריאים!".
טריסטאן האריס והמרכז שלו עושים עבודת קודש מופלאה ביצירת האווירה והצורך לטכנולוגיה בריאה והומנית. הם מחנכים את השוק והצרכנים להתחיל לבקש ולדרוש טכנולוגיה בריאה.
המכון שלנו, מכון UED להעצמת משתמשים עושה את החלק השני של העבודה ומייצר שיטת אפיון, מתודת עבודה עבור יצרני הטכנולוגיה איך לייצר מוצרים דיגיטליים בריאים, טובים ומעצימים.
או כמו שאומר ד"ר דוד גלולה, ראש המכון: "הגיע הזמן. הציבור צריך לדרוש מענקיות התוכן הדיגיטלי לייצר עבורו טכנולוגיה לא ממכרת ואולי אף בריאה ומעצימה. לנו יש את השיטה איך לעשות את זה עבורכם, אבל תפקידכם כצרכנים נבונים הוא להתחיל לדרוש. אנחנו נעשה את השאר".
https://www.humanetech.com/