27/10/2024
השנה לא ליקטתי סומאק. לא הכנתי דבש חרובים, לא אספתי את פירות הוורד שיהיו לי לחורף.
סוף הקיץ ותחילת הסתיו הם הזמן לאגור תבלינים ולרקוח רפואות לכל השנה. ללקט ליקוטים שצריך לנסוע ולהתאמץ קצת בשבילם. והשנה זה לא קרה. אל שטחי הסומאק שלי במרגליות מסוכן להגיע. עצי העוזרר האדום ביער ביריה עלו באש. דבש חרובים אני בדרך כלל מכינה עם תלמידי שנה ב׳ שלי, והשנה זה פשוט לא היה אפשרי.
מזל שיש גם צמחים שלא צריך להתרחק בשבילם. שמן טיון דביק, שהוא ה״עזרה ראשונה״ שהכי נמצא בשימוש אצלנו בבית, גם הוא נגמר לי, אבל טיון גדל במקומות הכי זנוחים ליד הבית ולא דורש שום מאמץ מיוחד.
מספיק סיבוב קצר פה במושב (כשבכל רגע נתון מוודאים שאנחנו קרובים לאיזו מיגונית או מקלט) כדי למצוא אותו, עדיף לא צמוד לכביש המפוייח אלא קצת מעבר, למשל במגרש ריק בשכונת ההרחבה.
הוא פורח עכשיו, וזה בדיוק הזמן לקטוף אותו, לקצוץ, לצנצן ולשמנ״ז.
אם תרצו יש לי בבלוג פוסט מפורט עליו שמסביר איך, מה ולמה,
ויש גם קורס של 5 מפגשים שלא יתקיים בגליל העליון אלא איפה שיהיה אפשר (מפגש ראשון באזור גבעת עדה). יש בו מעט מקומות פנויים, אז דברו איתי אם תרצו להצטרף ללקט איתנו. מתחילים ב 8/11 🌿✨🧡