04/03/2024
זהו
הסתיים לו טיול חתירה חלומי בפיליפינים...
בעידן שבו כמעט לא מוסרי לעלות שמחות... ובאופן מובן.
יצאנו 18 חותרים לאזור בפיליפינים שבו טרם חתרו בקיאק ימי.
לוגיסטיקה מטורפת, שתי סירות מלוות, צוות שלם שסייע, בישל, הקים, פירק, סחב והכל בחיוך שיש רק לעם הנחמד הזה.
בפיליפינים ביקרנו דרור ואני לפני 12 שנה. טיול אייקוני שכלל מאות ק"מ של חתירה ללא עזרה. החלום מאז, היה לצאת לכאן שוב. למקומות הקסומים שאין הכתב יכול לתאר.
תעלות אלמוגים, יערות ירוקים, עצי קוקוס, איים, מפרצונים, לגונות, חופי חול ארוכים, קשת צבעים אין סופית של כחול וירוק, טורקיז וצהוב ועוד ועוד...
הקונספט שילב ביקור אותנטי באזורים בו תיירים לא מגיעים. הגענו עמוק לחיים האמיתיים של הכפריים. ספגנו את אורך החיים, ראינו כיצד הם מתפרנסים בדייג וחקלאות. פגשנו את הילדים המאושרים והוריהם החייכניים. את הלילות העברנו בלינה אצל המקומיים בבתי אירוח או מלונות פשוטים. הכל היה נקי, מסודר באוריינטצייה של הפיליפינים... לא תמיד יש מים זורמים, חשמל, תקשורת אבל תמיד יש שירות טבעי עם חיוך ונכונות לעזור.
בטיול זה יצרנו קשרים עם לשכת התיירות המקומית (Surigao city Tourism office) שמשוועת לתיירות. היה להם זיכרון מהטיול שלנו הקודם וזה ממש היה אייטם חדשותי... מדהים לראות כמה הם רוצים תיירים וכמה הדרך עבורם עוד רחוקה. ואגב, כשהיינו צריכם הם היו שם עבורינו לעזור.
פיליפינים זה גן עדן לשוחרי הקיאק הימי.
אני לא חושב שיש עוד מדינה עם פוטנציאל מטורף כמו שיש כאן. בהבטי מזג אוויר, אטרקציות, אוכל, עלויות וים בלתי נגמר על 7500 האיים שבה.
באמת, טיול חתירה חלומי.
הוספתי כמה תמונות לתת טעם באמת חלקי מהחווייה שעברנו.
התמונות באדיבות צלמי הטיול המופלאים ובעיקר בוני לברון והרחפן המקסים שלה.
תודה לצביקה להב והנכד יובל שר, לאיקה ורוי, שי ועדי, בני, משה, יעקב, רחלי, בוני, דוד, דורון, ישראל, צבי זיסקיד עדי שפירא וכמובן לשותף היקר דרור גלרון... שנמשיך לנגן יחד לעוד הרבה מסעות כאלו...
רענן
