אמן הקול ומוביל התפילה Netanel Goldberg בשיר אהבה ספונטני ל"נסטויקות", הוודקות המתובלות של אוקראינה. שאותן הורדנו בליטרים במסע החיפוש אחרי שורשי החסידות שהוביל דב אלבוים Dov Elbaum ולנו היה הכבוד לתכנן, להפיק וללוות. כי איך בכלל אפשר לעסוק בחסידות בלי משקה וניגון?
זה היה מסע ראשון מסוגו, לא שגרתי ואף ניסיוני. רחוק מהטלטול השגור מקבר צדיק בשטעטל הזה לקבר צדיק בשטעטל ההוא תוך ניתוק, שלא לומר חשדנות ועוינות, כלפי הסביבה האוקראינית. ההיסטורית והעכשווית.
הגישה שלנו הייתה הפוכה: תורתם של ראשוני החסידות נמצאת קודם כל לא בבתי הקברות אלא בהרים, ביערות ובמעיינות. לכן עשינו שבת של לימוד בחברותא, תפילה ומדיטציה בהרי הקרפטים. האזור בו הבעש"ט הסתובב שנים רבות, התחבר לטבע, התוודע למסורות הרוחניות של שלל העמים והשבטים באזור הרבגוני הזה ופיתח את תורתו המהפכנית.
שאותה קשה להבין, לדעתנו, בלי להבין את הארץ, אנשיה, מנהגיה וההיסטוריה שלה. אז דיברנו גם על תרבות השתייה ואיך היא קשורה ליחסים המיוחדים שנרקמו בין הקדוש היהודי המוזר מהיער לשודדי הדרכים של הרי הקרפטים. על הסיבה שבגללה רבי נחמן נסע להתרפא בלמברג (לבוב) ואיך זה קשור לדרך המשי, לקפה ושטרודלים ולהופעת העולם המודרני כפי שאנחנו מכירים אותו. שבו גם תורת החסידות עברה את הגלגולים שלה לציונות, ניו אייג' ועוד. פירקנו את הסטריאוטיפ המקובל על הסיפור היהודי באזור לפיו מדובר במיעוט קטן, עלוב ומוכה ועסקנו בשלל נושאים נוספים.
בינ''ה - התנועה ליהדות חברתית
"דבוריק". מילה ברוסית שמעלה גל שלם של משמעויות בשביל מי שהגיע מהאזור הזה של העולם.
"דבוריק" זה חצר. המקבילה העברית הקרובה ביותר זה "שכונה". אבל חצר זה משהו יותר קטן ואינטימי. אפילו בפרברים, איפה שכל חצר בתוך בלוק של בניינים יכולה לאכלס אלפי אנשים. האנשים שגדלים איתם, מכירים מגיל אפס וזוכרים למרות שאחד נהיה מיליונר, שני עלה לישראל ושלישי יושב בכלא.
בשכונות הישנות - ובוידאו רואים את משתתפי הטיול הקודם בדבוריק בשכונת ה"פאדול" בקייב, איפה שחיו העניים ורבים מהיהודים - החצרות קטנות מאוד. פעם, היו בונים בניין יפה שפונה לרחוב ומאחוריו צריפים שמשכנים את הפועלים. ואז שורת הצריפים הראשונה הפכה למגורי משרתים ולאחר מכן לסתם מגורים. בתקופה הסובייטית הם הפכו ל"קומונאלקות" - דירות משותפות לכמה משפחות והיום לבתים של קשישים או היפסטרים. שחייב להגיד שבאוקראינה דווקא די מגניבים להבדיל מכמה מקומות אחרים. וכך קרה גם לשאר הבקתות, עד שנהייתה שורה של חצרות.
ומי שרוצה להכיר את הערים באזור הזה של העולם, כדאי לו להיכנס לחצרות. חלקן סתם מקומות שאנשים חיים בהם. בחלקן אפשר לראות בתים מלפני 100 או 200 שנה. באחרות נמצא אמנות רחוב מעניינת או חנויות מיוחדות אבל בלי להיכנס אליהן, זה כאילו שלא הייתם שם.
יש מקומות בודדים לטיול באוגוסט, כל הפרטים כאן: https://docs.google.com/document/d/1EMFPwm6WWyNAcQvo07p_LbTEGRPQa-6w7iWin0luskQ/edit
הטיול הבא אחריו מתוכנן לתאריכים 14 - 19 לאוקטובר.
פינת המוזיקה האוקראינית.
ובמחלקה הזאת, ואולי זה בסיסי מדי למי שמכירים, קשה לא להתחיל מ"אוקיאן אלזי" (האוקיאנוס של אלזה). אולי הלהקה הכי ידועה באוקראינה ופופולרית גם בכל ברה"מ לשעבר ומחוצה לה. הופיעה גם פעמיים בישראל.
הם עושים רוק עדכני בשפה האוקראינית. קיימים מ-94 אבל הפריצה הגיעה כשעברו מלבוב לקייב ב-98. הסולן, סביטוסלב ויקארצ'וק הוא דמות ידועה, ולא רק בהקשר המוזיקלי.
זאת להקה מעורבת ציבורית ומשתתפת בפרויקטים שונים. וגם מפוליטיקה לא מושכת את ידה. הם מביעים עמדות דמוקרטיות, ליברליות, פרו-מערביות ופטריוטיות מאוד. השתתפו באופן פעיל ב"מהפיכת הקטיפה" בשנת 2004 ובמהפיכת ה"יברו מאידאן" בחורף 2013-2014.
שם, לא רק שהופיעו, ו-ויקארצ'וק נשא נאום ב"מאידאן" (כיכר העצמאות בקייב) אלא שכמה משיריהם הפכו להימנונים של המחאה. ושל ההתנגדות למה שנתפס כניסיון השתלטות רוסי על אוקראינה או חלקים ממנה לאחר שהממשלה נפלה, הנשיא ינוקוביץ' ברח באישון לילה לרוסיה והוכרזו בחירות חדשות. על הדראמות הפוליטיות נרחיב כאן בהזדמנות אחרת.
במיוחד הפך להימנון השיר "אני לא אכנע בלי קרב", על פניו שיר אהבה ולא קשור לפוליטיקה אבל נתפס כהולם. אחרי סיפוח חצי האי קרים למשל, משתתפי "כוכב נולד" בגיאורגיה ביצעו אותו כהזדהות עם אוקראינה, שכן לגאירוגיה היו בעיות דומות מול השכנה העוצמתית.
הביצוע שמובא כאן מיוחד. זאת הופעה שנתנה הלהקה בנמל התעופה שרמייטיבו במוסקבה וזה לא מובן מאליו. המחאה בקייב כבר התחילה אז ושלטונות רוסיה לא ראו אותה בעין יפה, בלשון המעטה. ההופעה התקיימה באולם הנוסעים מול כל מי שטס לאנשהו, נקראה "על המזוודות" ואורגנה ע"י ערוץ "דוז'ד" הרוסי, שנחשב כאוהד את האופוזיציה לממשל פוטין.
ויקארצ'וק קישר את ההופעה למחאה ואמר לקהל שאם ישאלו אותם על מה כל הסיפור כאן, במקום הסברים ארוכים, אפשר פשוט להביא את השיר הזה. מילות הפזמון החוזר הן:
מי את? את לקחת את חיי, ולא החזרת,
מי את? את שתית את דמי, ונפלת שיכורה,
עינייך קוראות לי, רוצות אותי, קוראות לי לבוא אחרייך
מי את? מי שלא תהיי, אני לא אכנע בלי קרב,
אני לא אכנע בלי קרב.
עוד כמה קישורים בתגובות.
התוספת הטרייה לטיול שלנו: בילוי בפרויקט הגדול והשאפתני מסוגו באירופה, אם לא בעולם. שחזור בקנה מידה אחד לאחד של מרכז "רוס הקייבית". כלומר, קייב כפי שהייתה בימי הביניים, כבירתה הראשונה של רוסיה.
אני חשדן כלפי דברים כאלה. כשמשרד התיירות האוקראיני הזמין אותנו לסיור פרטי שם חשבתי שבטח הרימו תפאורה יעני ימי ביניימית, הלבישו אנשים בתחפושות זולות והפיקו עוד מלכודת תיירים. אבל כמה שטעיתי. המקום הזה פשוט מדהים.
קודם כל בגלל הרמה האקדמית. כנופיה שלמה של היסטוריונים דוגרת על כל פרט. כמעט הכול נבנה בטכנולוגיה ימי ביניימית. כל בול עץ בחומות האדירות שנמשכות 300 מטרים (כשיושלם הפרויקט אורכן יהיה 1.5 ק"מ) נחטב והוקצע ביד וחובר בלי מסמרים, כמו אז. בספינת המלחמה המשוחזרת ההיסטוריונים שטו מהים הבאלטי עד הים השחור. מכונות המצור יורות קליעים למרחק מאות מטרים. חוות הסוסים מגדלת זנים היסטוריים ואת אוהלי היורטה למתחם "כפר הנוודים" הביאו ממונגוליה.
תחפושות אמרנו? כל העובדים, עד לטכנאי הכי צנוע, לבושים בשחזורים תפורים ביד עד לפרטים הקטנים של לבוש ימי ביניימי. ויכולים להסביר לכם מי לבשו תלבושות כמו שלהם ובאיזו תקופה.
למעשה, האופן שבו אנשים שם חיים ונושמים את הפרויקט זה הקטע המרשים באמת.
רצינו לקנות קצת מזכרות, אבל לא הצלחנו לעבור את שורת הדוכנים. כי כל אחד מהמוכרים דפק לנו הרצאה. אחד על נפחות היסטורית, אחרת על מסורות של בובות בד ששומרות מפני מזל רע (ביריגינה). אחד על אורנמנטיקה קלטית מול סלאבית, אחרת על ייצור משקאות אלכוהוליים עם צמחי מרפא. והמנהל, במקום ללבוש חליפה ועניבה, עולה כל בוקר על שריון ומסתובב במתחם על סוס.
שווה לצפות בסרט כדי לקבל תמונה מלאה כי באמת שקצרה היריעה. וכל הפרטים והלינק להרשמה לטיול נמצאים כאן: https://docs.google.com/document/d/1EMFPwm6WWyNAcQvo07p_LbTEGRPQa-6w7iWin0luskQ/edit
