26/03/2024
בשנת 1929 נולדה במושב גבתון חנה אברך. היא נולדה למשפחת פועלים קשיי יום, אשר נאבקו על עצם קיומם ונאחזו בקרקע. קשיים אלו חזקו את הקשר של חנה אברך אל האדמה והפכו אותה לנערה בעלת כוח נפשי חזק במיוחד.
אברך למדה בבית חינוך לילדי עובדים ברחובות (כיום בית ספר בן צבי), בגיל עשר הצטרפה לתנועת הנוער 'מחנות העולים' ובנערותה הייתה מתלמידות כפר הנוער עיינות, שם למדה חקלאות. בכפר פעלה רבות לעזור לתלמידות שהיו עולות חדשות והייתה בין היוזמות של גרעין התיישבותי של בוגרות הכפר, שעבר את הכשרתו במעוז חיים. עם סיום ההכשרה הצטרפה לקיבוץ בית הערבה, אשר ליד ים המלח, שם הפכה לאחת הדמויות המרכזיות של הקיבוץ ולחברה בפלמ"ח.
במהלך מלחמת העצמאות, כאשר הקיבוץ נאלץ להתפנות, נשארה היא מאחור עם קבוצה שירדה לסדום להגנת ים המלח המבודד. באותה תקופה גם איבדה את חברה, יהודה, שנפל בקרב על מלכיה בצפון. לאחר תקופה של בידוד ומצור קיבלה חנה חופשה והייתה אמורה להגיע למרכז הארץ במטוס.
ביום 18.7.48 המריא המטוס מסדום בדרכו לתל אביב, בדרך נקלע המטוס להפצצה מצרית ונאלץ לנחות נחיתת חירום בחולות נבי רובין, סמוך לפלמחים. עם הנחיתה הותקפו נוסעי המטוס על ידי כנופיית ערבים, אשר רצחו חמישה מהנוסעים ובינהם את חנה.
חנה נקברה בבית העלמין הצבאי בנחלת יצחק (גבעתיים-ת"א) והיא בת 19 שנים בלבד. ברחובות - שם למדה, הונצח שמה ברחוב חנה אברך, אשר באופן ראוי, נושק למושב גבתון - שם גדלה. אחד מהרחובות המעטים בעיר הקרויים על שם נשים.
#דמויות
