על הדרך - סיורים והרצאות

18/11/2024

ביום שישי האחרון שמעתי ברדיו את נתוני ההרוגים של חרבות ברזל, המספרים העצומים וכל שם זועק לשמיים.
אני עוד לא יודע, באופן אישי, לאן עולם ההדרכה האישי שלי יקח את סיפורי הגבורה, אבל נכון להיום אני לא מוכן להדריך סיורים בעקבות השבעה באוקטובר בעוטף עזה או בהר הרצל.
אבל כבר אני רואה את חוט השני המחבר בין מלחמת העצמאות של 1948 למלחמת הקיום של המדינה ב2023-2024, אני רואה את זה מהשטח במילואים ואני רואה את זה מסיפורי הגבורה של הלוחמים, מהעדויות והמכתבים שנשארים מאחור.
חלק מנתוני המלחמה כפי שפורסמו ציינו שבקרבות נפלו 6 מח"טים (מפקדי חטיבות) ו63 מ"פים (מפקדי פלוגות), וכששמעתי את הנתון הזה נזכרתי בשמעון אלפסי.
אולי השם הזה לא אומר הרבה לקוראים, אבל מי שהיה איתי בקסטל, בוודאי שמע את שמו של מפקד המחלקה שהיה אמון על כיבוש הקסטל.
שמעון התגייס לפלמ"ח בגיל 18, ועבר את כל מסלול ההכשרה מחפ"ש לקצין, השתתף במגוון רחב של פעולות כמו ליל וינגייט וליל הגשרים.
במהלך השבת השחורה הוא נעצר על ידי הבריטים ונשלח למעצר בן חצי שנה.
במלחמת העצמאות שירת שמעון בגדוד החמישי - שער הגיא של חטיבת הראל, והיה אחראי גם על ליווי שיירות פעולות חבלה ועוד...

כאשר חזר רטוב מליל הורדה סיפרה אימו: "פעם בחורף חזר הביתה אחרי הורדת מעפילים רטוב לגמרי. אמרתי לו- 'תשמור על עצמך', והוא ענה לי- "אני שומר על העם היהודי".

אבל מעל הכל הסיפור הזכור והמוכר ביותר על שמעון אלפסי הוא הסיפור מהקרב האחרון שלו שבו נפל: סידרת הקרבות על הקסטל הייתה קשה, ההר והמבצר שבראשו החליפו ידיים מספר פעמים, במין מחול שדים בין היהודים לערבים, לאחר כיבוש הקסטל ונפילתו של עבדל קאדר אל חוסייני, מפקד הכוחות הערבים באזור נערכה מתקפה ענקית.
הפלמ"ח שלח שלוש מחלקות תחת פיקודו של נחום אריאלי, שמעון אלפסי היה אחד הממ"ים שיצאו לכבוש את ההר.
כאשר ההתקפה הכבדה עמדה להכריע והוחלט לסגת, נתן אלפסי את פקודתו האחרונה: "טוראים יסוגו מפקדים ישארו לחפות".
אלפסי ואריאלי לצד מפקדים נוספים נהרגו על ההר בזמן שחיפו על נסיגת החיילים שלהם.

נכון להיום לא רבים מכירים את שמם של שמעון אלפסי ונחום אריאלי, אבל רוח האחריות הלאומית שנשבה בקסטל ממשיכה לנשב היום בין שדרות פיקוד השדה של צה"ל, כאשר המח"ט לא רק יושב בחמ"ל ומנהל את הקרב מאחור, והמ"פ לא מנהל את הכוח מאחור אלא מסתער ראשון, המושג "אחרי!" מקבל משמעות הרבה יותר אמיתית, מאשר כפי שהיא מתבטאת בצבאות אחרים ברחבי העולם, שבהם הסמל מוביל את הכוח בזמן שהמפקד נשאר מאחור.

29/10/2024

איך שהמפקד שלי בטירונות היה אומר:
לוקימסון, שוב אתה והשטויות שלך!

העיקר שהציוד עומד למסדר ;-)

14/10/2024

בנסיעתי האחרונה צפונה למילואים, ניצלתי כמה דקות פנויות ועצרתי במקום המזוהה כמערת הרשב"י בפקיעין.

חשבתי שוב על על הסיפור שחז"ל רצו להעביר לנו דרך סיפורו של רבי שמעון בר יוחאי, והגעתי לכמה מסקנות מעניינות, כל העניין בסיפורו של רשב"י והגלות הכפויה שלו במערה, מסתכם במילה אחת: "ביקורת" או בשתי מילים "העברת ביקורת".

הסיפור של ר' שמעון בר יוחאי מתחיל בדיון על הפוליטיקה המקומית, דמיינו לכם את המצב, שלושה חברים יושבים ביחד ודנים על המצב הנוכחי ואיך ניתן להתייחס להשקעות של הכובש הרומאי בפיתוח של ארץ ישראל.

ר' יהודה מתחיל בלשבח את פיתוח התשתיות שנבנו: "תקנו שווקים, תקנו גשרים, תקנו מרחצאות", ר' יוסי שיושב איתם שותק, אנחנו לא יודעים מה דעתו, יכול להיות שהוא באותו הראש של ר' יהודה או יכול להיות שהוא מסכים עם רשב"י, אבל הוא מרסן את עצמו מפני זריקת מילים לאוויר.

ר' שמעון הוא הצד הקיצוני, הוא לא מוכן לראות את התועלת ואת הפיתוח שהרומאים הביאו איתם, הוא עולה באופן מיידי להתקפה וטוען: כל מה שנבנה נבנה לצורך הצרכים, התרבות הזאת היא לא שלנו, אין לנו משהו שאנחנו יכולים לקחת ממנה, ואין לנו הנאה מההשקעות הכלכליות של הרומאים ש"תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס".

באותה השיחה ישב איתם יהודה בן גרים, אשר באופן סובייטי למדי הלך לשלטונות והעביר להם את לשון השיחה שבה נכח.

תגובת הרומאים הייתה חריפה, ר' יהודה שהילל יצ'ופר, ר' יוסי ששתק ולא חיווה את הדעה הנכונה בהתאם לשלטונות יגלה, ורשב"י יוצא להורג.

בעקבות זאת, רשב"י בורח למערה קטנה בפקיעין, וחי בה במשך 12 שנים ארוכות כשהוא ניזון מחרובים וממי המעיין שפרץ במקום.

אבל זה לא סוף הסיפור, לאחר 12 שנים ארוכות, עם מותו של הקיסר הדריאנוס ועלייתו של הקיסר אנטונינוס פיוס, רשב"י יוצא מהמערה, אולם במערה קורה משהו מעניין, השקפתו הקיצונית על העולם ועל האנושות הלכה והקצינה, עד שכל מי שלא חי כמוהם כל מים וחרובים, לא ראוי לקיום, לכן כל דבר של שיגרה שהם רואים הם שורפים במבטם, עד לרמה שיוצאת בת קול האומרת "להחריב עולמי יצאתם? חיזרו למערתכם!" (מסכת שבת ל"ג:)

רק שנה לאחר מכן, כאשר רשב"י הצליח להבין שהעולם הוא הרבה יותר מורכב, הוא יכול לצאת מהמערה רק לאחר שיבין את המורכבת של העולם המשלבת בין הקודש לבין החול, בין הבנת התועלת הציבורית לרוע שבתוכו, ולאחר שתוכל להפריד ביניהם, אתה יכול לדעת גם איך למתוח ביקורת.

דוגמה אחרת לגישה כלפי האימפריה הרומית אפשר לראות אצל ר' יהודה הנשיא, במסכת עבודה זרה, מספרים על ר' יהודה הנשיא שהלך לבית המרחץ המוקדש לאלה אפרודיטי, וכאשר שאלוהו לדבר ענה "כשיצא אמר לו, אני לא באתי בגבולה, היא באת בגבולי. אין אומרים נעשה מרחץ לאפרודיטי נוי, אלא אומרים, נעשה אפרודיטי נוי למרחץ." (עבודה זרה, פרק ג', משנה ד').

למעשה ר' יהודה אומר כמה דברים, בית המרחץ קדם להקדשה לאלה, אבל מעל הכל, בית המרחץ לא לכבודה של האלה אפרודיטה אלא אפרודיטה היא בסך הכך קישוט לבית המרחץ.

מכאן אפשר לראות שישנן דרכים שונות להסתכל על העולם, ישנן דרכים רבות להעביר ביקורת אבל מעל הכל, לא כל דבר צריך לשלול באופן אוטומטי, כי אף פעם אי אפשר לדעת מה יהיו התוצאות.

ואם אתם כבר עולים לגליל, זאת הזדמנות טובה להמליץ על סיור קצרצר בפקיעין, המסלול מתחיל בחניה מעל מערת הרשב"י שניתן לזהות בקלות לפי השלט הנמצא בתמונות כאן למטה, משם להמשיך בירידה אל מעיין הכפר והכיכר המרכזית, וממנו בהליכה קצרה של כ3 דקות ניתן להגיע מצד אחד אל האנדרטה לבני העדה הדרוזית שנפלו במערכות ישראל ולבית הכנסת העתיק של פקיעין שהשתמר תודות למרגלית זינאתי.

06/10/2024

ד"ש לכולם מהצפון.

02/10/2024

מאחל לכולם, שנה טובה, מהצפון הקרוב, כי מצפון תפתח הטובה.
מנצל את ההזדמנות לשתף בנוף הירוק הנשקף מחלוני.
כתיבה וחתימה טובה לכולם.

25/09/2024

סיור קצרצר באשדוד, בין שקיעה בחוף לשרידי מצודה צלבנית היושבת על מצודה מוסלמית קדומה באשדוד ים.

15/09/2024

*בין חומות למחאות – סיור סליחות חברתי*
בשכונת מוסררה בירושלים
*יום חמישי 19/9 בשעה 18:30*

הצטרפו אלי לסיור מיוחד לימות הסליחות, במהלכו נרד לשכונת מוסררה, ונכיר את סיפורה של תנועת המחאה החברתית הראשונה בישראל – הפנתרים השחורים.
במהלך הסיור נהלך על הקו הדק שבין הסיפור ההיסטורי של הימים שלאחר מלחמת העצמאות, הקו העירוני והעלייה ממרוקו לארץ ישראל, נעלה לדיון את השאלות שתמיד נשארות אקטואליות על צדק ומוסר, על היחס לחלש לחברה ועל האנשים השקופים ונדבר על חשבון הנפש החברתי שלנו.
במהלך הסיור נטייל במשולש שבין מגרש הרוסים, שכונת מוסררה ורחוב הנביאים ונצפה אל העיר העתיקה.
*הסיור הינו סיור עומק חוויתי, ואינו סיור סליחות קלאסי.*
במהלך הסיור המטיילים מוזמנים להשמיע את דעתם ולהשתתף בדיון על העבר ועל ההווה.

המסלול מעגלי.
משך הסיור כשעתיים וחצי.
הסיור בהדרכתו של יונתן לוקימסון.
מחיר:
90 ₪ ליחיד / 180 ₪ לזוג.

לפרטים והרשמה בטל' 054-5870743

15/09/2024

כל פעם שאני מגיע עם קבוצה למגרש הרוסים בירושלים, אני שואל האם יש בין מטיילי דוברי רוסית?
במידה ויש (ולפעמים גם כשאין), אני מוציא את התמונה של צ'יבורשקה, ייצור זר ומוזר, המככב עד היום בתרבות הרוסית, ואף זכה לכבוד של פסל בגן סיפור בחולון.
הסיפור של צ'יבורשקה והקשר שלו לארץ הוא מאוד מעניין, צ'יבורשקה, ייצור טרופי, שעיר, עם אוזניים גדולות, שבא לעולם תודות לסופר הילדים הרוסי אדוארד אוספנסקי, התגלה בתוך ארגז תפוזים שנפתח על ידי ירקן בברית המועצות, כך למעשה נפתח הסרט המצוייר, בעל החנות שלא יודע מה לעשות איתו, וקורא לו צ'יבורשקה בגלל שהוא נפל מהארגז (נפלולי עם תרצו בעברית), רק שבגן החיות לא יודעים לאבחן אותו ולא יודעים ממש מה לעשות איתו.
אבל עלילות צ'יבורשקה זה לא הנושא המרכזי כאן, אלא הגעתו לברה"מ.

והסיפור נעוץ בעיסקה שנחתמה בשנת 1964, כאשר במהלכה, החליטה ממשלה ישראל לסגור קצוות פתוחים הנוגעים למגרשים שהיו שייכים לרוסים, לצורך כך הוחלט לרכוש את האדמות הרוסיות מידי הממשל הסובייטי בעיסקה שאמנם נחתמה על סך של 4.5 מיליון דולר, אבל שולמה בחלקה בכלל בתפוזים.
וכך במשך שלוש שנים יצאו כ20 אלף טון תפוזים מארץ ישראל בשווי של 1.5 מיליון דולר, מארץ הקודש לברית המועצות.
התפוזים הציפו את השוק הרוסי, וכך כנראה גם הגיע צ'יבורשקה לאוויר העולם בשנת 1966 במוחו של אוספנסקי, אשר, אולי, דמיין אות תושבי הפרא של ארץ ישראל כקטנים, שעירים ועם אוזנים גדולות.

הסיפור המלא, הביזארי והארוך יותר נמצא בבלוג שלי, למי שמעוניין, הגיבו לפוסט ואשלח את הקישור.

התמונה עצמה נלקחה מצילום מסך מהסרט המצוייר, אבל אל תבהלו בהמשך מבט עיניו של צ'יבורשקה משתפר.
יונתן לוקימסון.

08/09/2024

האם אפשר לכתוב על פרשת השבוע אחרי השבת? או שצריך לחכות עוד שנה?
אז ברשותכם:
בפרשה האחרונה נכתב "שפטים ושטרים תתן לך בכל שעריך", וזאת ההזדמנות לדבר על השערים, למה צריך להושיב את השופטים דווקא בשער? מה כל כך מיוחד באתר הזה?
התשובה נעוצה במיקומו של השער ובפעילות המתרחשת סביבו.
שער הוא נקודת הממשק בין העיר לבין מה שנמצא בחוץ, שער הוא המקום שאליו מגיעים הסוחרים, ושם נמצא גם השוק, לכן כל המחלוקות (בעיקר הכלכליות)בין אנשי העיר לאנשים שבאים מבחוץ מתרחשות סביב השער, לכן כדאי שגם השוטרים יהיו במקום על מנת להפריד בין הנצים.
מצד שני השופט צריך לשבת בשער עצמו, בנקודת הממשק ולדעת לשפוט לפי מראה עיניו, ולא להעדיף צד אחד על פני האחר.
השער מביא לנו מושג נוסף שהולך איתנו עד היום, כאשר סוחר מגיע לעיר הוא מחליף את המטבע שלו למטבע המקומי לפי המחיר בשער, ועד היום כשתלכו לחלפן כספים, אתם תקבלו את מחירו לפי ה"שער".

שער הוא גם נקודת התורפה בחומת העיר, זאת הנקודה הקלה לפריצה, הנקודה שבה המעטפת המגינה על העיר היא דקיקה, ולכן זאת גם הנקודה שצריך לבצר במידת האפשר. כל שלרוב סביב השער ימצא בית שער מוגן, זוויות בכניסה וכדו'...
השער עצמו יהיה מורכב מהדלתות, הבריח שאמור לנעול אותן, חדרי משמר שיהיו חלק מהשער או יעמדו בצמוד, וכמובן האסקופה, אותו הסף שכולם דורסים אותו ומהווה את המקור לביטוי אסקופה נדרסת.
בתמונה: שער קדום מתל חצור (נמצא במוזיאון ישראל).
והשער בכוכב הירדן, כולל השביל הצר המוביל עליו על מנת להקשות על כיבושו.

31/08/2024

רש"י לא הכיר את אמריקה, אבל לא רק את אמריקה רש"י לא הכיר, גם את ארץ ישראל.
ר' שלמה יצחקי או בראשי התיבות המוכרים שלו, רש"י, נחשב לאחד מגדולי פרשני התורה והתלמוד.
אין יהודי שלא מכיר את פירושו של רש"י על התורה (המופיע בכל חומש מפורש), ובהמשך את פרושו על התלמוד.
רש"י נולד בשנת 1040, והצליח לייצר פרוייקט אדיר במשך 65 שנות חייו, אמנם הוא לא סיים את לכתוב את כל הפירוש על התלמוד, אבל כבר בזמנו הובן סדר גודל הדברים עד כדי כך שבכל תלמוד שתפתחו במסכת בבא בתרא דף כ"ט, תמצאו בגדול את ההערה בפירוש: "עד כאן פרש רש"י זצ"ל...".
אולם איך הגענו לכאן. בשבת האחרונה, על מיני פיצוחים דיברנו קצת על הבוטנים, ונזכרתי בפירוש המעניין של רש"י על נושא הבוטנים בספר בראשית.
כאשר מסופר על המנחות מזמרת הארץ שיעקב שולח ליוסף במצרים (כשהוא עדיין לא יודע שמדובר בבנו), הוא שולח בין השאר גם בוטנים ושקדים:
"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ--קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים." (בראשית מ"ג, י"א).
הבעיה היא שהבוטנים כפי שאנחנו מכירים אותם מגיעים בכלל מאמריקה, ורש"י לא הכיר אותו, שכן אמריקה עוד לא התגלתה, והוא אכן מודה שאינו יודע במה מדובר ומעלה מספר השערות:
""בטנים" - לא ידעתי מה הם ובפי' א' ב' של ר' מכיר ראיתי פושטציא"ס ודומה לי שהם אפרסקין", האמת היא שרש"י גם לא הכיר ממש את ארץ ישראל ואת עולם החי והצומח המקומי מכיוון שבילה את חייו בצרפת ובגרמניה, אבל מבין שתי האפשרויות שהוא העלה הוא אכן קלע באחת מהן למטרה.
כי אחד העצים המקומיים הגדלים כאן בארץ ישראל הוא אלת הבוטנה, או כפי שאנחנו מכירים את פרותיו פיסטוק חלבי ובלעז פיסטשיו...
אז בפעם הבאה שאתם מנשנשים מזימרת הארץ הלקוחה מקערת הג'עלה שעל שולחן השבת, תחשבו לרגע על רש"י שלא הכיר את זמרת הארץ שאנחנו רגילים להנות ממנה ביום יום.
(תמונה מהערך פיסטוק בויקפדיה).

30/08/2024

סיימתי היום את סבב הדרכת החמשושים שלי באנא עין גדי, מעבר לכיף שבהדרכה ובייחוד הדרכת לקוחות חוזרים :-), נגעתי בהרבה נקודות האהובות עלי במיוחד: הדרכת תנ"ך, בית שני מדבר, וכמובן הצבא הרומי.
הנה טעימה קטנה ממה שהיה לנו:

25/08/2024

עששיות על החומות
ביום רביעי הקרוב, 28/8, סיור אחרון לעונה:
במהלך הסיור נעלה לאור עששיות אל החומה של העיר העתיקה לסיור לאורך טיילת החומות אשר נבנתה לפני 500 שנה, נרד אל קבר דוד המלך שם נספר את סיפורה של הכובסת של הקאדי.
נכנס אל תוך סמטאות הרובע היהודי ונעבור בין אתרי העיר העתיקה: כיכר בתי מחסה-מקום התגשמותה של נבואה, בית כנסת החורבה אשר איננו חרב עוד, ארבעת בתי הכנסת הספרדים והמדף המוכן לבואו של משיח ועוד...
והכל לאורן הרך של העששיות אשר יאירו את דרכינו...
את הסיור נסיים בכותל המערבי.
מספר המקומות מוגבל.
יום רביעי 28/8/24, שעה 20:15.
מחיר: 90 ₪ למשתתף.
לפרטים והרשמה:
יונתן לוקימסון
טל': 054-5870743
מייל: [email protected]

21/08/2024

כל פעם שמגיע ט"ו באב ואני שואל את המטיילים שאיתי מה חוגגים בתאריך הנ"ל, אני מקבל את התשובה: "חג האהבה".
אבל האמת היא שט"ו באב רחוק מאוד מלהיות חג האהבה.
באופן כללי ט"ו באב הוא היפוכו של ט' באב, שהוא היום הרע בלוח השנה של עם ישראל, וכך בתום השבעה שלאחר ט' באב מגיע ט"ו באב.
חז"ל מציינים כמה דברים טובים שארעו ביום הזה, בין השאר:
היום שבו סיימו למות אנשי דור המדבר.
היום שבו הותר לערבב בין השבטים.
הוים שבו התירו להתחתן שוב עם אנשי שבט בנימין לאחר שזה כמעט נחמק במלחמת אחים לאחר פרשיית פילגש בגבעה.
היום שבו ניתן לקבור את הרוגי ביתר במרד בר כוכבא.

בהמשך, מציינים שביום הזה הותר לאנשי שבט בנימין לחטוף מהנשים המחוללות בכרמים, על מנת למנוע את הכחדתו:
"וַיֹּאמְרוּ יְרֻשַּׁת פְּלֵיטָה לְבִנְיָמִן וְלֹא יִמָּחֶה שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לָתֶת לָהֶם נָשִׁים מִבְּנוֹתֵינוּ כִּי נִשְׁבְּעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָרוּר נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִן.
וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּה הָעֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה וּמִנֶּגֶב לִלְבוֹנָה.
וַיְצַוֻּ אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר לְכוּ וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים. וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת וִיצָאתֶם מִן הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ וַהֲלַכְתֶּם אֶרֶץ בִּנְיָמִן."
אהבה לא ממש הייתה כאן.

בהמשך, במסכת תענית, מציין רבן שמעון בן גמליאל דווקא את הערך של המשפחתיות בט"ו באב:
"אמר רבן שמעון בן גמליאל:
לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב וכיום הכיפורים, שבהן בני ירושלם יוצאין בכלי לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לו...
ובנות ירושלם יוצאות ומחוללות בכרמים. ומה היו אומרות:
שא נא עיניך, בחור, וראה מה את בורר לך; אל תתן עיניך בנוי – תן עיניך במשפחה."

אבל האמת היא שבט"ו באב אכן מתקיים חג, אלא שברבות השנים הוא נשכח מהלב, והוא, כמו שאר החגים שלנו נוגע בתחום החקלאות:
בט"ו באב אנחנו בשיאה של עונת הבציר, אבל מעבר לכך, בט"ו באב התקיים חג קורבן העצים, ויום זה מצויין במגילת תענית כיום שאסור בצום.
ביום הזה היו מביאים את העצים למערכה (לבית המקדש), ולמעשה היה יום של עלייה לרגל למי שמעוניין לתרום עצים.
התאריך נבחר מכיוון ש"בט"ו באב תש כוחה של חמה", החום מתחיל להחלש, הלחות מתשלט על העצים והם מועדים להתמלא בתולעים ולכן אסור להביא אותם למקדש.
בהקשר הזה צריך כמובן לחבר גם את היום שבו הפך יום החג ליום האבל כאשר בט"ו באב של ששנת ר66', במהלך החג, משלח גאסיוס פלורוס את הצבא הרומי בעולי הרגל החוגגים וטובח ב3000 אנשים שבאו לחגוג את החג בירושלים, כאשר אירועים אלו היוו את הטריגר למרד היהודי הגדול של היהודים כנגד הרומאים שהביאו לחורבנו של בית המקדש השני.
אז אני לא יודע לגבי חג האהבה, אבל אם אתם רוצים לחבק איזה עץ לזכר הימים, אתם מוזמנים.

19/08/2024

מסתובבים בעמק יזרעאל...

14/08/2024

חברים וחברות,
שני החמשו"שים הבאים:
22-23/8 וה29-30/8 אני מדריך את החמשו"שים של רשת אנ"א בעין גדי.
ביום חמישי בערב תערך הרצאה על הצבא הרומי, וביום שישי בוקר נצא לסיור מודרך בעין בוקק.
מוזמנים להשתתף:

ערב חמישי - הרצאה מרתקת על סיפור המרד היהודי כנגד האימפריה הרומית עם הצבא החזק ביותר בעולם העתיק. בוקר שישי - טיול מודרך למסלול מקסים בעין בוקק.

04/08/2024

אני מניח שאתם מכירים את הסיפור על השועל והאריה שרצו להרביץ לארנב, אבל חיפשו סיבה.
אז הדריאנוס.
ובהרחבת יתר, עכשיו כשנכנסנו לתשעת הימים שלפני ט' באב, סה הזמן להזכיר את הדריאנוס, אשר נחשב בעולם לאחד מהקיסרים הנאורים שהביאו את השלום לאומה הרומית לעומת הזיכרון שלו בקירבו של העם היהודי.
לא סתם חז"ל קיללו אותו ב"הדריאנוס שחיק עצמות" או אם הייתי מתרגם את הקללה הזאת ליידיש ובחזרה לעברית הייתם מקבלים משהו בנוסח הבא:
כשתמות שיקברו אותך בקבר הכי מפואר שיש, ולאחר מכן שיוציאו אותך מקיברתך, ושיחקו את עצמותיך עד שלא ישאר דבר.
המפגש בין חז"ל להדריאנוס היה מפגש טעון, שבזיכרון ההיסטוריוגרפי שלנו חז"ל מספרים לנו את אותו המשל על האריה והשועל שרצו להרביץ לארנב, רק בגיסרה עם הדריאנוס והיהודים, וכך הוא מופיע באיכה רבה:
"יהודי אחד עבר לפני אדרינוס ושאל בשלומו. אמר לו: מי אתה? אמר לו: יהודי. אמר לו: וכי יש יהודי עובר לפני אדרינוס ושואל בשלומו? אמר: לכו והתיזו את ראשו! עבר יהודי אחר, ראה מה שנעשה בראשון ולא שאל בשלומו. אמר לו אדרינוס: מי אתה? אמר לו: יהודי. אמר לו: וכי יש יהודי עובר לפני אדרינוס ואינו שואל בשלומו? אמר: לכו והתיזו את ראשו! אמרו לו סנקליטון [שרי היועצים] שלו: אין אנו יודעים מה אלו המעשים שאתה עושה; מי ששואל בשלומך - נהרג, ומי שאינו שואל בשלומך - נהרג! אמר להם: ואתם רוצים ליעצני היאך אני צריך להרוג בשונאי?"

בתמונה: המעלה להרודיון ששימש כמפקדה את מפקד המרד נגד הדריאנוס - בר כוכבא.

23/07/2024

השבוע לאחר שסיימתי פגישה מוקדמת בראש העין החלטתי לשוטט בדרכי חזרה הביתה לאורך כביש 444, אז תודות ל Eran Tearosh קיבלתי רשימה של אתרים מומלצים לאורכה של הדרך שהוסיפו לי נדבך של אתרים נוספים לטיולים הבאים.

18/07/2024

כמה מדינות יהודיות אתם מכירים בעולם? נכון להיום מדינה, בדגש על מדינה, יש רק אחת, אבל מעבר לתוכניות העבר, כמו תוכניתו של הרצל לאוגנדה, הניסיון של הברון הירש ליישב יהודית בארגנטינה הייתה יוזמה אחת שבאמת הצליחה לרקום עור וגידים, ומעבר לכך היא ממשיכה להתקיים עד היום.
וזה, גיבורתי ורבותי, המחוז היהודי האוטונומי ברוסיה.
הסיפור מתחיל אי שם במרץ 1928, כאשר הוועד הפועל המרכזי של ברית המועצות, ששימש כגוף השלטון המרכזי של ברית המועצות, החליט על הקמת האוטונומיה היהודית.
הסיבות להקמתה של האוטונומיה היו מגוונות, בין השאר הצורך לחזק את הפריפריה במזרח הרחוק של רוסיה מול סין, הרצון להתחרות בתנועה הציונית ולתת קונטרה לרעיון הארץ ישראלי.
אולם רעיונות לחוד ומציאות לחוד, למרות השיווק האגרסיבי, התכנון ליישב אלפי משפחות באזור (המטרה הייתה להגיע ליעד של 100 אלף משפחות יהודיות) המיזם לא הצליח.
הקשיים התגלו באקלים הבעייתי, קור כלבים בחורף, חום אימים בקיץ, המרחק מהמרכז המשכיל, וכמובן התנועה הציונית שמשכה אנשים משלה לעסוק בחקלאות בארץ ישראל.
ועדיין בדצמבר 1933 הוקם באופן רשמי המחוז היהודי האוטונומי או בשמו הרשמי: ייִדישע אויטאָנאָמע געגנט, שהתבסס על קהילה יהודית שכן היגרה למקום, עיר הבירה שנקבעה למחוז היא בירוביג'אן, שצמחה סביב תחנת הרכבת המרכזית באזור הנידח, והשפה הרשמית של המקום היא יידיש.
במהלך השנים, עברו על הממחוז היהודי שינויים קיצוניים, סטאלין שבהתחלה תמך בהקמת המחוז התהפך ובהמשך ביצע טיהורים מקיפים באוכלוסיה היהודית, בתי הכנסת ומוסדות התרבות היהודיים לאומיים נסגרו ונראה שעתידה של בירוביג'אן להפוך לעוד עיר סובייטית.
אולם, רגע לפני סופה של ברית המועצות, בתקופת הפריסטרויקה – הבנייה מחדש שהחלה בסוף שנות ה80', אושר לפתוח מחדש את בתי הכנסיות בעיר, הוקמה ועדה לבעיות החינוך היהודי בכל בריה"מ, נפתח תיאטרון ואפילו העיתונים ביידיש חזרו להופיע מחדש (וממשיכים בכך עד היום), הסממנים היהודים חזרו לרחובות, ואפילו האוניברסיטה המקומית מנציחה את שמו של אחד מגדולי ספרות היידיש ונקראת על שמו של שלום עליכם.
כיום, למרות שהאוכלוסיה היהודית מונה פחות מאלף איש (0.6% מהאוכלוסיה), עדיין תוכלו למצוא ברחובות העיר סממנים יהודים, עיתונים ושלטי חוצות בידיייש וכמובן מסיפורו המרתק של המחוז היהודי האוטונומי.

תמונה: ויקימדיה.