20/03/2024
"הורי שכבה ו' - אני האמא של הילד השמן מהכיתה של הילד שלכם!" - ארוך אבל שווה קריאה:
ביום חמישי הילד שלי , הלך לבת מצווה של ילדה מהשכבה שלו. אחרי שעות של מדידת בגדים, אגב כולם חדשים, הוא החליט ללבוש את מכנס ארוך דמוי ג'ינס עם גומי וקשירה במותניים שהכי נוחים לו. למרות שהם היו ישנים.
שעה אחרי תחילת האירוע, קיבלתי ממנו הודעה קולית עם קול חנוק "אמא, תבואי תקחי אותי".
תוך כדי ניסיון להבין מה הסיבה, ניסיתי לשכנע אותו לחזור למסיבה וליהנות. הוא התעקש שאני אבוא לקחת אותו.
בזמן הנסיעה התראות ב-WhatsApp לא הפסיקו, "אמא, איפה את?" , "אמא , תסעי מקיצור הדרך " , "אמא , נו… כמה זמן " ….
עצרתי בצד , רפרפתי בהודעות ושלחתי שיתוף נסיעה בזמן אמת , על מנת להוריד לו את הסטרס עם הבהרה שהוא ימתין בתוך האולם .
אבל הוא חיכה לי בחוץ על כביש ראשי . לא הספקתי לצאת מהרכב ללכת לקראתו , הוא התיישב ברכב התפרץ בבכי ובקול חנוק "אמוש, כמה ילדים מהכיתה לא הפסיקו לצחוק עלי שאני שמן ".
האינסטינקט המיידי שלי היה להדוף ולומר: "מה פתאום שמן? אתה ממש חתיך הורס!". אבל ידעתי שאני לא אשכנע אותו, הוא אכן עם משקל עודף. אין סיכוי שאני אגיד לו שזה לא נכון . גם חסכתי את האמירות "אל תקח ללב ' ממנו ומעצמי, כי זה כואב בלב וגם בלב שלי.
נשמתי עמוק, חיכיתי עם התגובה שלי, הבנתי שהילד שלי נמצא 'בבור'. אני חזקה מספיק (האמת , בזכות המשפחה שלי , הילדה שלי וכן גם אב ילדיי עומד איתי איתנה ) לעזור לו לצאת 'מהבור', תאמינו לי זה לא יקרה אם אני אכחיש שיש בור, או אם אנסה למשוך אותו בכוח משם. רק באמצעות הקשבה, מקום לחוויה שלו , תהיה הדרך למערכת יחסים מקרבת עם יכולת להשפיע .
שאלתי אותו "תגיד פולגגו שלי, מה אתה עוד חוץ משמן?" הוא שתק, שמעתי כל נשימה שיצאה לו מהפה עד שענה "אני חכם , נדיב, מצחיק, חבר טוב".
השבתי לו "נכון אתה צודק, אתה תהיה גבר כל כך מדהים, והכי חשוב שאתה לא מוותר, זו תכונה של מנצחים. אתה גם גורם ללב שלי לפעום כל יום מחדש , אבל תגיד לדעתך אני רזה או שמנה?"
הוא התבונן בי והשיב בחצי מבוכה, שלא אפגע " אמוש, קצת מלאה בבטן והנה גם פה ביד …" . חייכתי והמשכתי לשאול " אם נניח יהיה חבר שיגיד לי שאני שמנה? בלי להסס, הוא ענה "אמוש לא אכפת לי מה הוא חושב , את האמא הכי טובה בעולם " .
פניתי אליו בחזרה "רואה פולגגו , בפעם הבאה שהם יצחקו עליך שאתה שמן, תעמוד זקוף ,תיישר מבט ותגיד להם, שאתה חכם , מצחיק וחבר אמיתי וזה לא קשור למשקל ,גובה או לצבע עור. אף פעם לא שאלת את דעתם בנושא, אז למה הם חושבים שזה עניין שלהם. תקום ותלך" .
שלא יהיו לכם/ן ספקות, ליבי נשבר, אם באותו הרגע, הילדים האלה היו לידי או האמהות שלהן, הייתי משסה בהם את כל כעסי וכעסו של הילד שלי.
אבל לצערי, תמיד יהיו אלה שינסו להקניט, להעליב, להסביר לילד השמן שלי שהוא לא יכול. הוא לא יכול לרוץ בכדורגל , הוא לא יכול לצאת עם הילדה היפה של הכיתה, ואני לא יכולה למנוע את זה.
קשה לי עם רוע. והלוואי שהייתי יכולה לספוג במקומו .
אבל ,אני יודעת שהילד שלי ינצח ! לא כי בפעם הבאה יהיה לו משפט לענות לאותם מקניטים. הוא ינצח כי הוא יזכור בכל רגע בחיים, כמה הוא שווה, מה יש לו לתת לעולם ולעצמו.אפילו שהלב שלו מרוסק, הוא יהיה מה שהוא רוצה להיות מתוך בחירה ולא מה שאחרים רוצים שהוא יהיה.
ולכם אותם הורים של אותם ילדים, במידה ואתם קוראים את הפוסט, אני לא יודעת למה הבן שלי כל כך מפריע לילד שלכן/ם. אני לא באה לחנך אף אחד, בטח לא לדרוש כלום.
רק שתדעו , שאני בחרתי לסלוח לכם, לא בגלל שאין לכם יד בנושא, אלא בזכות
הילד שלי שמלמד אותי כל יום מחדש
להיות אדם יותר טוב.
Michal Moskovich