25/12/2020
''שנית, מצדה לא תיפול''
מצודה במרומי מצוק, בלב מדבר יהודה. כאן, לאחר חורבן בית שני (70 לספירה) מתבצרים 967 יהודים קנאים (סיקריים), אנשים נשים וטף, שכנראה מאוד הכעיסו את הנציב הרומי, לוקיוס פלביוס סילבה, נציב יהודה.
הרומאים מקימים סוללת עפר גדולה עליה מעלים אייל מברזל לנגח את החומה, לפרוץ פנימה ולקיים את פקודת הקיסר - לא להשאיר אף שריד או פליט.
אלעזר בן יאיר, המנהיג שעמד בראש קבוצת יהודים זו, שרואה כי הרומאים אוטוטו פורצים את החומה, אוסף את כל הגברים בבית הכנסת שבמצדה וכך אמר (וסליחה שאני מקצר כי זה ארוך)
" הוי אנשים גיבורי החיל! ... והנה הגיעה השעה המצוה עלינו להשלים בפועל כפינו את משאת נפשנו, ...כי צדקה עשה איתנו אלוהים התת-בידנו למות מות גיבורים בני-חורין, ...על כן תמותנה-נא נשינו בטרם נטמאו, ימותו נא בנינו בטרם טעמו טעם עבדות... ואחרי כן נגמול איש לרעהו חסד גיבורים, ומה טוב ומה יפה יהיה בנשאנו את חירותנו אלי קבר, ...ויודע אני נכונה כי יתעצבו הרומאים אל לבם, אם לא יתפסונו חיים, ...כי לא ספנו ברעב ובמחסור, כי אם בחרנו במוות מחיי עבדות, כאשר קיבלנו על עצמנו מראש. ואחרי כן נעשה כל אחד לחברו טובה של גיבורים ומה יפה יהיה כאשר נעבור כבני חורין אל הקבר, ...לאחר שדיבר אלעזר בן יאיר, התפזרו הללו למשפחותם, וכל ראש משפחה חיבק בזרועותיו את בני משפחתו ושכב לידם, וקודם לכן הפילו גורלות ועשרה שיצאו בגורל שחטו את כל השוכנים בהר, ואחר כך הפילו גורל והיוצא בגורל הרג את תשעת חבריו והוא התאבד בהר המצדה''.
וואו – חזק !!!
גילוי נאות, לא ראיתי או שמעתי אישית את אלעזר בן יאיר.
אבל כך נכתב ע''י יוסף בן מתתיהו (יוסיפוס פלביוס) בספרו "תולדות מלחמת היהודים ברומאים", רק אציין שגם הוא היה רחוק בקרות המקרה. "היה זה ביום ערב הפסח שנה שלישית לחורבן הבית" (73 לספירה).
עוד מוסיף פלביוס וכותב כי ''את מה שאירע על ההר סיפרו לרומאים שתי נשים וחמישה ילדים שנחבאו ונמלטו מהמוות הנורא''.
אבל הכי חשוב, ובזה צריך לדבוק.
''מצדה בשנית לא תיפול'' !!!
*סיור מצדה ועין גדי, קורס מורי דרך וינגייט.
