18/05/2021
שנים שאני מתעסק בתיירות חברתית.
שנים שאני מסתובב אצל סוכנים כדי שישלבו אלמנטים חברתיים בהצעות שלהם ללקוחות.
שנים בהן העברתי השתלמויות למורי דרך.
שנים של פיתוח, והעברה של השפה העסקית-תיירותית אל העמותות, ושל השפה החברתית אל העסקים.
ויש תוצאות:
לפני קצת יותר מעשור, כשהייתי הוגה את צירוף המילים הזה, "תיירות חברתית", היו מחפשים את הרופא המתאים, ולפני שבועיים-שלשה הנשיא בכבודו ובעצמו השתמש בביטוי הזה. ויש גם תוצאות אחרות, חשובות הרבה יותר, בשטח.
--
הכאוס הזה שאנחנו נמצאים בתוכו ייגמר מתישהו. על פני השטח – הכל יחזור מהר מאוד לקדמותו, ומתחת לפני השטח הכל יהיה מתוח ודרוך, ובמתח הזה צריך יהיה לטפל. יהיה צורך בטיפול עמוק, תקציבי עתק ליצירת שוויון הזדמנויות אמיתי בין כל המגזרים בארץ, לאכיפה שווה בין כולם, וליצירה של תחושת שייכות, בלי מחיקת הזהות הייחודית של חברות שונות.
התיירות יכולה וצריכה לקחת בזה חלק.
ראשית, כל טיול, כל יום כיף, יכול לכלול מרכיב של מפגש. מפגש שהוא אמנם קצר, אבל הוא מתחיל לשבור תבניות מחשבה. למפגשים כאלה יש ערך מצטבר, גם עבור האורחים וגם עבור המארחים.
שנית, קיימים גופים ממשלתיים שמסוגלים לעודד תיירות מסוג זה – לאו דווקא משרד התיירות. דמיינו מה יקרה אם כל גוף ציבורי שיוצא ליום גיבוש או השתלמות, יעבור בין היתר גם מפגש!
--
בחודשים האחרונים אני מלווה ארגון מסוים ברמלה ובעכו. הם מפתחים סיורים מרתקים, שמציגים תמונה בהירה של מה שקורה בערים הללו מבחינה אנושית-תרבותית. זה לא סיור "ורוד" שמראה כמה שלווה ואחווה יש, אלא תמונה בהירה של מורכבות תוך רצון וצורך לחיות יחד. מי בכלל זוכר, אבל אותו מתח-על-גבול-שנאה הופנה כלפי המגזר החרדי לא מזמן, וגם שם יש לי פרויקט "באוויר". החשיבות של המוצרים התיירותיים האלה תמיד היתה גבוהה מאוד בעיני, אבל עכשיו פי כמה. אתם יכולים לעזור, אם אתם מתכננים יום כיף (כן! כיף! לא סיור לימודי!) של מקום העבודה שלכם, אם אתם רוצים לפתח מוצר תיירותי מהסוג הזה – תביאו את האפשרות הזאת בחשבון!
אני מטבעי אדם אופטימי, אחרת לא יכולתי לשרוד את התחום ההזוי הזה. אבל שנתיים של בחירות, קורונה, ועכשיו מלחמה, נתנו מכה קשה לאופטימיות הזאת. לפני שנתיים+ הקמנו, צוות קטן של אנשים, פורום שניסה לקדם את תחום התיירות החברתית בעזרת תמיכה ממשלתית.
אני מקווה שעוד נחזור לזה עכשיו, כי עכשיו ממש חייבים.