תיירות חברתית-סביבתית היא גישה המשלבת בתיירות מרכיבים שמייצגים את האוכלוסייה המקומית. על פי רוב מדובר על מפגשים שיכולים להיות מעמיקים ומעוררי מחשבה, אפילו אם הם קצרים מבחינת זמן.
תיירות חברתית יכולה להיות משולבת כמעט בכל סוג של ביקור או טיול בארץ, החל מטיולי משפחות, דרך פעילות של קבוצות, אירועים לחברות או ימי גיבוש וימי כיף, וכלה בסיורי צליינות.
ביקור אצל משפחה בבית, היכרות עם שכונה שעוברת תהליך
מיוחד, סיור עירוני עם עמותה שעוסקת באתגר ייחודי – כל אלה הם דוגמאות לתיירות חברתית שמתקיימת בארץ כיום, דוגמאות שהולכות וצוברות תאוצה בשנים האחרונות.
גישה זו משלבת מצד אחד אחריות חברתית, ומצד שני הבנה שכיום התייר או המטייל, מחפשים לראות דברים בגובה העיניים, לחוש אותם במרחק נגיעה ולחוות חוויה ייחודית. הדברים נכונים בין אם מדובר על תיירות נכנסת או תיירות פנים.
הקשר בין הצד החברתי לצד הסביבתי
במהלך שני העשורים האחרונים הובהר בעולם כולו, כי ישנו קשר הדוק בין נושאים חברתיים לנושאים סביבתיים. גופים אקולוגיים שונים מהווים נקודת מפגש מרתקת עם אנשים שיש להם נקודת מבט מעניינת על המתרחש בסביבתם. דוגמא לכך ניתן למצוא בפרוייקט המפורסם "ציפורים נודדות אינן יודעות גבולות", בו נפגשו, בין היתר, גם תלמידי בתי ספר מהמגזר הערבי והיהודי.
בסיור בירושלים, למשל, שבו עוסקים בשאלות של שמירת טבע, צפים גם נושאים השייכים לתחומים אחרים, חברתיים ואנושיים יותר, שמשפיעים על פני העיר.
דוגמאות למיזמים שכבר פועלים בתחום:
• "בית אמבוסה" – מיזם אירוח וסדנאות היכרות של הקהילה האתיופית בגדרה
• מרכז נא לגעת ביפו – תיאטרון המופעל על ידי חרשים, עיוורים וחרשים-עיוורים
• אתרי טבע עירוני כגון התחנה לחקר ציפורי ירושלים
• אירוח בדואי בכפרי הפזורה (בניגוד למאהלים הגדולים המכילים מס' מאות אנשים ללינה)
• פרוייקט "מוסללה" בשכונת מוסררה בירושלים, המציג דרך אמנות ואמנים מקומיים את סיפורה של שכונת התפר הירושלמית.
• מיזמים תרבותיים-חברתיים כגון "במה לקהילה" בקיבוץ כרמים.
