אלי קוג'מן, מורה דרך

17/01/2025

13/01/2025

נעדר - אנא שתפו

אנו מבקשים את עזרת הציבור באיתור הנעדר יעקב לומנץ, תושב מצפה רמון בן 82. הוא נראה לאחרונה ביום שישי עת יצא לטייל באזור הר ארדון במכתש רמון ומאז אבד עמו הקשר.

הוא לבש חולצה ומכנסיים אפורים, נעל נעלי הליכה חומות וחבש כובע כחול.

כל היודע דבר אודות מקום הימצאו מתבקש לפנות למוקד 100 או לתחנת דימונה בטלפון 08-6543480.

31/12/2024

גיר ,עטוף במאובן?שמצאתי בשביל אסף ערד ,בואכה כפר נוקדים . מישהו יכול לתת הסבר גיאולוגי ?

17/12/2024

בואו! יהיה שווה...
https://eventbuzz.co.il/lp/event/yomiyun45

13/12/2024

04/12/2024

הר אמיר והקשתות בתמנע 3/12/24

29/11/2024

זהו סיפורו של סמל יואב אגמון ז"ל.
יואב גדל בגבעת עדה. מילדות הוא אהב לשחות, תחביב שהמשיך עד לגיוס. הוא אהב לטייל בארץ ולשמוע שירי ארץ ישראלים מפעם, שירים שהכיר מהאבא הקיבוצניק שלו. מאז ומתמיד ערך הנתינה היה לנגד עיניו. תמיד כשחבר היה צריך עזרה הוא היה מתייצב מיד.
מה שהגדיר את יואב יותר מכל היה טוב הלב שלו והרגישות יוצאת הדופן שלו לאחרים.
יואב התגייס לגולני. המפקדים ראו את הקסם שלו מבחינה חברתית וידעו שהוא אחד שיזנק להציל חיים ולכן שלחו אותו לקורס חובשים אותו סיים בהצטיינות, וכך שירת כחובש במהלך האימון המתקדם.
ב-13 באוקטובר 2024 נפל באירוע פגיעת הכטב"ם של חיזבאללה בבא"ח גולני יחד עם שלושה מחבריו.
יואב השאיר אחריו חברים רבים מכל קצוות הארץ ומורשת של נדיבות, סובלנות וחוסר שיפוטיות.
כשמשפחתו קיבלה מהצבא את חפציו הם מצאו ציוד רפואי רב לצד חבילת חמצוצים, טריקס ומייק אנד לייק. שילוב שמעיד מצד אחד על לוחם וחובש קרבי שלקח את תפקידו להציל חיים במלוא הרצינות ומצד שני תזכורת שהוא עדיין ילד שנפל בגיל צעיר כל כך. בן 19 בנופלו.
יהי זכרו ברוך🇮🇱🕯️
שנהיה ראויים.

29/11/2024

מיטב הנוער

סיון שדה העניק לחברתו ליום ההולדת צנצנת זכוכית גדולה ובתוכה 365 פתקים שהכין. על כל אחד, עבור כל יום בשנה, היה איחול אישי.
כעת, אחרי שנרצח, הפתקים הם כמו דרישת שלום ממנו, זיכרון שנותר.

רק 18 שנה חי סיון, עד שנהרג מפגיעת רקטה בשדות קיבוצו כפר מסריק, כשיצא לפתוח את מערכות ההשקיה, אך חייו הקצרים רוויים היו באהבת אדם.
יחד עם חבריו הם עבדו בעבודות שונות וכשקיבלו את המשכורת הוא סירב לקבל יותר מחבריו. גם אם עבד יותר, התעקש לוותר על חלק מכספו כדי שהתשלום יהיה שווה.

הוריו, אסף ורחלי, מספרים על נער שובב, שלא אהב ללכת לבית הספר ועל כמות הפעמים שנקראו לשיחות עם הצוות החינוכי.
דווקא בשנתיים האחרונות סיון נרגע. הוא פרח, אפילו בבית הספר.

כמה אהב בני אדם? אחרי שסיים בהצלחה בגרות במקצוע שהמורה לא ממש האמינה שיצליח – הוא קנה עוגה גדולה לכבודה עם הכרת תודה. כי בכל זאת הוא הצליח. אז בכל זאת תודה.

ואולי לא יכול היה סיון לגדול אחרת, שהרי באהבה ובנתינה חיים הוריו.
אביו אסף, סמנכ"ל בחברה גדולה, תרם לפני 3 שנים כליה לאחד מעובדיו. הוא פשוט שמע שהעובד חולה וזקוק לכליה, אז בשקט עשה את כל תהליך הבדיקה וקצת לפני הניתוח סיפר לעובד שהוא התורם. הם נפגשים במסדרונות המפעל, האיש שהציל והאיש שניצל.

סיון איננו. אבל האהבה והנתינה, כמו גם הפתקים והזיכרונות עדין כאן.

08/11/2024

זמר לספינה: שקיעה נוגה בבארי ⛅️💔
״נא זכרי רב חובל שב אליך / בספינה רדופת בכי ושכול / הוא יגיע ילדונת אליך / והסהר יאיר בדרכו״
🔍 הביצוע הנוגה בתגובות

26/10/2024

סמוטריץ ובן גביר
תסתמו תנו לצה״ל לנצח ולהחזיר את החטופים
(לעלובים כמוכם אין חלק בזה )

12/10/2024

חנוך- זה סמ״ר דניאל שפרבר ז״ל בלונאי מנחל עוז שנפל בגבורה ב 7.10 השבת השחורה, יום אחריי יום הולדתו ה 20, היה אמור לחגוג היום 21
שירת עם נטע ברעם ז״ל שפירסמת עם הלגו. נשמח את תוכל להזכיר אותו שאנשים ידעו מה איבדנו.

איזה דור. כמה אבדות. עדיין לא נתפס💔

06/10/2024

אוהד יהלומי, בן 50, התבצר בממ"ד שבביתו בקיבוץ ניר עוז בשבעה באוקטובר, עם אשתו בת שבע ושלושת ילדיהם. (English below)
כיוון שדלת הממ"ד לא נסגרה, הוא יצא החוצה כדי להגן על משפחתו ולסגור עליהם את הדלת מבחוץ. כשהמחבלים חדרו הביתה, הוא נורה ונפצע מהירי, בת שבע והילדים נחטפו לנגד עיניו. בת-שבע והבנות הצליחו להימלט מהמחבלים רגע לפני שחצו את הגדר לעזה, אבל איתן בן ה-12 נחטף לעזה. מאוחר יותר הסתבר שגם אוהד נחטף. איתן שוחרר במסגרת עסקת השבויים אחרי 52 ימים בשבי, אך אוהד נשאר מאחור.

אוהד הוא איש המדבר. מכיר כל מסלול וכל שעל בנגב, במדבר יהודה ובירדן. לפני שנים רבות היה מדריך בבית ספר שדה "שדה בוקר", ואהב מאוד לטייל עם הילדים בשדות ובטבע. הוא עובד כ-19 שנים ברשות הטבע והגנים, ובמקביל לעבודתו, הוציא לאור מגדיר עקרבים, יחד עם שותפים. אוהד הוא איש משפחה - הוא אוהב את הזמן עם הילדים ועם המשפחה המורחבת. הוא היה מכין כל יום שישי, קובה סלק, ובכל יום שלישי עלי גפן ממולאים. אוהד אדם כריזמטי, מוקף בעשרות חברי נפש ממעגלים שונים.

המשפחה שלו מתגעגעת אליו, חושבת עליו ודואגת לו כל דקה ביום, כבר שנה שלמה. בת-שבע מספרת שהם לא יוכלו להחלים כל עוד אוהד לא יחזור, יחד עם שאר החטופים והחטופות.
הילדים של אוהד דורשים שאבא יחזור כבר הביתה!

***
Ohad Yahalomi, 50, barricaded himself in the safe room of his house in Kibbutz Nir Oz on October 7th, with his wife Bat-Sheva and their three children. Since the safe room door wouldn't close, he stepped outside to protect his family and close the door from the outside. When Hamas terrorists broke into the house, he was shot and wounded. Bat-Sheva and the children were kidnapped before his eyes. She and the daughters managed to escape from the terrorists just before they crossed the fence into Gaza, but Eitan, the 12-year-old son, was taken to Gaza. Later it was discovered that Ohad was also kidnapped. Eitan was released as part of the hostage deal after 52 days in captivity, but Ohad remained behind.

Ohad is a man of the desert. He knows every trail of the Negev, Judean Desert, and Jordan River. Many years ago, he was a guide at the "Sde Boker" Field School and loved hiking with children in the fields and nature. He has worked for the Nature and Parks Authority for 19 years, and alongside his work, he published a scorpion guide with collaborators. Ohad is a family man - he loves spending time with his children and extended family. Every Friday, he would make kubbeh, and every Tuesday, stuffed grape leaves. Ohad is charismatic, surrounded by dozens of close friends from different circles.

His family misses him, thinks about him, and worries about him every minute of the day, for a whole year now. Bat-Sheva says they won't be able to heal until Ohad returns, along with all the other hostages. Ohad's children demand that their father come home already!

#חטוףביום

28/09/2024

ד"ר אייל היימן היה אחד הרופאים על המסוק שהתרסק בעת משימת חילוץ הפצוע ברפיח.
השבוע ביקרתי אותו כחבר במחלקת טיפול נמרץ בשערי צדק.
פציעתו קשה אך מרגע שנכנסתי אליו - אייל רק התענין באחרים. הוא סיפר על תום ודניאל שנהרגו בהתרסקות וכמה טובים ומיוחדים היו, דרש בשלומם של הפצועים האחרים וביקש שלא להתעכב על מצבו.
כזה הוא אייל. כזה היה תמיד.

מדובר במתנדב סדרתי מהסוג הקיצוני ביותר. עמותות "זכרון מנחם", "שכן טוב" ו-"משפחה אחת" הן רק שלוש מתוך רשימת המקומות בהן אייל התנדב.
לכן היה זה הגיוני שרופא הילדים הנחשב יעזוב הכל בזמן המלחמה ויתנדב להיות רופא בכוח חילוץ במעמקי עזה.
את אשתו, שאותה הכיר כשהתנדבו ביחד באחת העמותות ואת חמשת ילדיו השאיר מאחור - כדי ללכת ולהציל חיים תחת אש.

בצעירותו, כשהתגורר ברחוב עזה בירושלים היה מהראשונים שרצו לנסות להציל חיים באוטובוס מפויח שהתפוצץ בפיגוע תחת דירתו. כל חייו חלם להיות רופא שיציל חיים.
גם בעת לימודי רפואה בחו"ל הוא קבע לעצמו כלל: בכל פעם שיש צו מילואים הוא חזר לארץ לשרת. זה אייל.

חלום אחד הוא עוד לא הגשים. אייל סיפר לי שבמילואים כל הזמן חלם שיהיה בכוח החילוץ של חטופים מעזה. "אין דבר שרציתי יותר מלטפל בחטופים שיחולצו מהמנהרות".
הלוואי שאייל והפצועים כולם יחלימו במהרה והחטופים ישובו לשלום.

28/09/2024

אנחנו מצדיעים לכל אלה שפועלים יום ולילה כדי להגן עלינו
למכונאים שמבטיחים שהמטוסים יצלחו את המשימה, לנווטים ולטייסים שטסים ללב הסכנה,
ל 8200 ולחוקרי המודיעין שעומלים על הרכבת הפאזל, ולכוחות המוסד והשב"כ שפועלים בשקט ובנחישות מאחורי הקלעים.
מצדיעים לחיל האוויר שלנו, הטוב בעולם, ולכל המפקדים, הלוחמים והלוחמות שמקריבים למען כולנו.
מצדיעים לנחישות הבלתי מתפשרת, לתעוזה שמעוררת השראה ולאהבה העמוקה לעם ולמדינה.
מצדיעים לעם שמחזיק את החזית האזרחית, שומר על הבית ונשאר איתן ברגעים הקשים ביותר.
תודה מעומק הלב!🇮🇱

101 חטופות וחטופים חייבים לחזור הבית! בלעדיהם, אנחנו לא שלמים🎗️

22/09/2024

בול!

"הטרגדיה של זקנה היא לא שמזדקנים, אלא זה שבפנים אתה עדיין צעיר. בתוך הגוף המזדקן הזה יש לב עדיין סקרן, רעב כל כך, עדיין מלא געגועים כמו שהיה בנעורים. אני יושב ליד החלון וצופה בעולם חולף, מרגיש כמו זר בארץ זרה, לא מסוגל להזדהות עם העולם שבחוץ ובכל זאת בתוכי בוערת אותה אש שפעם חשבה שהיא יכולה לכבוש את העולם. והטרגדיה האמיתית היא שהעולם נשאר, כל כך מרוחק וחמקמק, מקום שמעולם לא הצלחתי לתפוס."

-אלבר קאמי