22/06/2024
אחד מהדברים היותר הנחמדים שקורים בטבע, כשאנשים נפגשים לפעילות, כמו למשל במפגשי קורס ליקוט, זה השיתוף במטעמים. מישהי מביאה עוגה, מישהו מביא לימון או זיתים כבושים וכמעט תמיד יש גם קופסה של פרוסות פרי מיובשות, שנטרפות על ידי כל הנוכחים תוך כדי ההליכה.
בפעם הראשונה שראיתי קופסה כזאת, גדולה יחסית, היא הייתה מלאה בפרוסות תפוחים ותפוזים מיובשות, פערתי עיניים ואמרתי "סחטין על ההשקעה."
"שטויות," הוא אמר, "בסך הכל כמה שעות במייבש מזון.
"אהה יש לך מסעדה?" שאלתי בתמימות, הוא גיחך
"לא, מה פתאום, אני רואה חשבון" הוא אמר, "זה אצלי בבית על השיש.."
עם שמש כמו שלנו, חשבתי, בשביל מה צריך מייבש מזון?
עברו שנים עד שהבנתי שאולי הוא מכשיר מיותר אבל ללא ספק הוא יאפשר לי לחסוך זמן מטבח יקר וכך, יום אחד, אחרי סקר קצר ובהחלטה של רגע נסעתי לחנות מתמחה ורכשתי לעצמי "הייטק" בקופסא.
בטח אתם חושבים שזאת הייתה אהבה ממבט ראשון -נכון?
בפועל, לא הפעלתי אותו אפילו פעם אחת במשך יותר משנה. ולא כי הוא איזה מכשיר מסובך, בכלל לא, כפתור דיגיטלי לבחירת טמפרטורה, עוד כפתור לבחירת זמן, הפעל ועצור.
ולמרות כך- לא הפעלתי. אחרי זמן מה וכמה הערות קנטרניות על ה"פיל הלבן" שרובץ לנו על השיש,
הגליתי אותו ל"פרובינציה", כלומר לשיש במרפסת הכביסה, ושם הוא המשיך להעלות אבק ושימש בעיקר כמדף לצנצנות עם חומרים מלוקטים.
הסיפור הזה היה יכול להישאר עם סוף עצוב אלמלא עשיתי פאדיחה, כשייבשתי עודפי פטריות (פקועות נהדרות) בתנור (אוי לבושה) וככל הנראה לא מספיק זמן. כך ששלושה ימים לאחר מכן זרקתי צנצנת גדולה למדי של פטריות בר מיובשות ומעופשות. ובאותו רגע של כאב לב אמרתי – עד כאן.
בפעם הראשונה שהפעלתי את מייבש המזון אלו היו פרוסות עבות (מדי) של אשכוליות אדומות (שאני כבר בכלל לא אוכל) וגיליתי שזה לוקח נצח, יותר משלושים שעות, ושכל דבר יכול להשפיע על התוצאה הסופית, עובי החיתוך ואפילו תמהיל המיובשים באותה הפעלה (הוספתי מגש אחד של פלפל חריף) ואיכשהו בסוף יצא משם מעדן שגרם ליללות אושר אצל כל הטועמים.
משם והלאה כל יום זאת הרפתקה חדשה. הנה כאן בתמונות כמה דוגמאות.
תמשיכו לשחק עם אוכל חברים ושיהיה לנו בתאבון.
#ייבושפטריותבר #משחקיםבאוכל #מייבשמזון #קורסליקוט #ליקוטפטריות #ספרליקוט #ליקוטזהבטבעשלי
