תגליות סיורים והרצאות בדגש ארכיאולוגיה

10/11/2024

לאחרונה חזרו מטיילנו מסמינר מטייל בגאורגיה בהדרכתו של ד״ר זאב לוין.
כישראלים, לא ניתן לטייל בגאורגיה בלי לכלול בתוכנית עיסוק במורשת המפוארת של יהדות גאורגיה. לכן במהלך הסמינר ביקרנו בבתי הכנסת העתיקים בכותאיסי ובטביליסי. שם, התרשמנו מהאדריכלות של בתי הכנסת ונפגשנו עם נציג מהקהילה. למדו כיצד הגיעו היהודים לקווקז, מאפייני היהדות הגאורגית ועל היחס הטוב ממנו נהנים היהודים במדינה. בתי כנסת בהם ביקרנו משרתים הן את הקהילה היהודית המקומית, תיירים מישראל וכן ישראלים יוצאי גאורגיה שבוחרים לחזור לעתים בימי כיפור ובפסח לערים בהן הם נולדו ולחגוג שם את חגיהם.

תמונות: מארק אפלבאום

09/11/2024

לאחרונה חזרו מטיילנו מסמינר מטייל בגאורגיה בהדרכתו של ד״ר זאב לוין. במהלך הסמינר ביקרנו בכנסיות עתיקות, מצודות מימי הביניים, ערי מערות ובאתרים ארכיאולוגיים מרתקים. למדנו על ההיסטוריה של גאורגיה ובמיוחד התמקדנו בתקופת ימי הביניים הנחשבת לתור הזהב של גאורגיה. בתקופה זו אוחדו הנסיכויות השונות תחת משפחת האצולה ברגטיוני.
בימיו של המלך דוד הבנאי לבית ברגטיוני, הביסו הגיאורגים את אויביהם המושבעים הסלג׳וקים שאיימו עליהם מדרום, ולאחר מכן הרחיבו את שטח ממלכתם עד לחופי הים הכספי. הגאורגים גאים במיוחד גם במלכה תמר לבית ברגטיוני שבימיה נכתב האפוס המפורסם ״עוטה עור הנמר״ על ידי המשורר הלאומי שותה רוסטוולי. עד היום ילדים וילדות בגאורגיה נקראים דוד ותמר על שמם של מלכיהם האהובים.

תמונות: זאב לוין ומארק אפלבאום

08/11/2024

לאחרונה חזרו מטיילנו מסמינר מטייל בגאורגיה בהדרכתו של ד״ר זאב לוין.

במהלך הסמינר למדנו לעומק על התפתחות הכנסייה הגאורגית. לצד ארמניה ואלבניה הקווקזית, הייתה גאורגיה (אז ממלכת איבריה הקווקזית), אחת מהארצות הראשונות בעולם אשר קיבלו עליהן את הדת הנוצרית. הקדושה נינו נחשבת למפיצת הנצרות בגאורגיה, והיא זו שעודדה את המלך מיריאן השלישי בשנת 337 לספירה להמיר את דת ממלכת איבריה לנצרות. לזכרה של נינו הקדושה מתנוסס הצלב של נינו על פסגות ההרים בגאורגיה. מדובר בצלב עם קורה מקומרת שעליו תלויים שריגי גפן. במהלך הסמינר ביקרנו בכנסיות הגאורגיות שבהן התרחשו אירועים היסטוריים חשובים בתהליך התפתחותה של הכנסייה הגאורגית, ראינו חתונה ססגונית ואף זכינו לשמוע שירת נזירים גאורגית מסורתית.

תמונות באדיבות: מארק אפלבאום

07/11/2024

לאחרונה חזרו מטיילינו מסמינר מטייל בגאורגיה בהדרכתו של ד״ר זאב לוין.
חלק גדול מהסמינר התמקד בהרי הקווקז, שבעונה זו של השנה נצבעים בצבעי שלכת מרהיבים ופסגותיהם מכוסות בשלג. רכס הקווקז מפריד בין אסיה לאירופה ומתפרש בכיוון מזרח־מערב, בין הים הכספי לים השחור. במהלך הסמינר זכינו לראות שתיים מהפסגות הגבוהות ביותר בגאורגיה - הר שחארה (5,201 מ') והר קזבק (5,054 מ'). יצאנו לסיורי הליכה קצרים, נהנינו מהנופים המרשימים ואף זכינו להתארח בכפרים המסורתיים למרגלות ההרים. באחד מהבתים אף למדנו מאם המשפחה להכין חינקאלי – כיסונים גאורגים מסורתיים.

תמונות באדיבות מארק אפלבאום

03/11/2024

עמוק באדמה - יום עיון בנושא קבורה רומית

מורי דרך? הנכם מוזמנים להירשם להשתלמות נושא קבורה רומית בהדרכת הארכיאולוגית והאדריכלית רונה אביסף. נכיר את מאפייני הקבורה היהודית כפי שהם משתקפים בבית הקברות בבית שערים. בנוסף, נלמד על מאפייני הקבורה הנוכרית – קבורה פאגנית וקבורה נוצרית. נלמד על תופעת הקבורה בתקופה הרומית על ידי בחינת אתרים שהתגלו בארץ ישראל.

מתי? יום שישי 8 בנובמבר
איפה? מכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב

20/10/2024

הנכם מוזמנים לתגליות במוז"א – אירוע פתיחת השנה של תגליות במוזיאון ארץ ישראל: יום חמישי, 14.11 החל משעה 13:00.
באירוע נשמע את הרצאתו המרתקת של פרופ’ עמיחי מזר על תל קסילה, התל הארכיאולוגי היחיד בתחומי תל אביב ואחד מהתלים החשובים בארץ להבנת תקופת המקרא. בנוסף, נכיר את השינויים שעובר מוזיאון ארץ ישראל בשנים האחרונות במסגרתן הוא הופך ל”מוזיאון פתוח”, תוך פתיחת הגדרות והקמתו של בוסתן אקולוגי הפתוח לציבור. נעלה לתל קסילה, נשמע על החפירות החדשות במתחם וכיצד הן תוצגנה בפני הציבור.
https://bit.ly/תגליות-במוזא
*צילומים: אורי לוינגר, סטודיו אורבנוף, אלעד שריג, אביעד בר-נס © מוז”א, מוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב

06/10/2024

לזכרו של פרופ' אדם זרטל:
אדם זרטל נפטר לפני 9 שנים, ב־18 באוקטובר 2015, בגיל 79.
זרטל היה מבכירי הארכיאולוגים המקראיים בישראל. הוא היה ממייסדי החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה ולימים עמד בראשו. שנים רבות מהקריירה האקדמית שלו הוקדשו לחקר הר מנשה. מחקר שהתבסס על סקרים רגליים שביצע זרטל עם צוותו, כשהוא נתמך בקביים לאחר שנפצע קשה במלחמת יום הכיפורים. גולת הכותרת במחקריו הייתה חשיפת אתר הר עיבל, בו חשף מזבח פולחן מתקופת ההתנחלות אותו זיהה עם מזבח יהושע (דברים כז; יהושע ח').
זרטל היה מורה יחיד במינו, איש שטח מעולה ואיש ספר רחב אופקים אשר הותיר אחריו אין ספור ספרים ומאמרים.
לזכרו של פרופ' זרטל הוצאת אריאל מציעה לציבור הרחב לרכוש את הספר 'בהר ובשפלה ובערבה', בפורמט אלבומי ובו 640 עמ', ובו אסופת מאמרים שהוקדשו לאדם זרטל על ידי עמיתיו ותלמידיו, במבצע מיוחד של 50% הנחה (99 ₪ במקום 198 ₪).
לינק לרכישה - https://bit.ly/לזכרו-אדם-זרטל
המבצע בתוקף עד ה־18 באוקטובר 2024, יום השנה לפטירתו.

30/09/2024

הבנו שלא כולם הספיקו להגיע לסיור ניסיון שערכנו לשביל ישראל בשבוע שעבר... לכן אנחנו מציעים לכל מי שאף פעם לא טייל איתנו בשביל ישראל, להצטרף לסיור הבא בתאריך 9.10 לסיור ניסיון ב-100 ש"ח בלבד.

בסיור זה נצעד לאורך שביל ישראל באזור שוהם. נראה את ה”מאוזוליאום הרומי" המרשים במזור וננסה להבין מי בנה אותו ולמה. לאחר מכן נמשיך ליער קולה ונבקר את שרידי חורבת קולה, כפר ערבי נטוש שהוקם על שרידים צלבניים. יתכן שהשם “קולה” (מגדל בטורקית) ניתן לכפר בזכות המגדל הצלבני שנמצא בתחומו. פרטים בתגובה

תמונה: איציק מרקו

26/09/2024

בחרנו לשתף אתכם בסדרת פוסטים בעקבות הסמינר הארכיאולוגי שקיימנו באתונה בהדרכת ד"ר רחל גוטסמן ואיש הרדיו ירון אנוש.

פוסט מס׳ 4: האקרופוליס של אתונה

את הביקור באקרופוליס בחרנו לערוך לקראת סוף הסמינר – כסיום סמלי ומרשים של המסע הלימודי באתונה (לקריאה נוספת ראו מאמר באתר תגליות על האקרופוליס של אתונה, מאמר על נושא העגל וההריסות הפרסיות ומאמר על הפסל פידיאס).
בחרנו ללכת בתוואי התהלוכה הפנאתונאית בה השתתפו האתונאים מדי שנה. התהלוכה יצאה משער קרמיקוס, חצתה את האגורה ועלתה אל האקרופוליס דרך המבואה (הפרופילאה) עד למקדש הפרתנון.

בדרך ראינו את שרידיו המרשימים של תיאטרון דיוניסוס הממוקם למרגלות האקרפוליס ובו התקיים פסטיבל הדיוניסיה, ולאחר מכן גם ראינו את תיאטרון הרודס אטיקוּס אשר הוקם ממערב לו בתקופה הרומית (לקריאה נוספת ראו מאמר באתר תגליות על התיאטרון בעולם הקלאסי). נכנסו אל מתחם האקרופוליס דרך מבנה הפרופילאה המרשים וממנו צפינו על נוף המפרץ הסרוני בשיא הדרו. לאחר מכן נגלה לנגד עינינו מקדש הפרתנון המקודש לאלה אתנה הבתולה - האלה הפטרונית של אתונה. בנוסף ראינו את פסלי הקריאטידות המפורסמות המעטרות את מקדש הארכתיאון בו סגדו האתונאים לאלים אתנה ופוסידון יחדיו.

כדי להבין את עוצמתו של האקרופוליס, ביקרנו בשני אתרים נוספים –במוזיאון האקרופוליס, בו מוצגים בצורה מרשימה מאוד ממצאים שהתגלו באתר. ראינו את הפסלים והתבליטים שבעבר עיטרו את מקדש הפרתנון והמבנים האחרים על האקרופוליס. כמובן, הרגשנו גם בחסרונם של חלק מהפריטים המפורסמים אשר הועברו מהאקרופוליס במאה ה-19 למוזיאון הבריטי בלונדון.

במסגרת הסמינר נסענו אל הר פנטקלוס שמצפון-מזרח לאתונה ובו חצבו האתונאים בעבר את השיש הפנטלי המפורסם ששימש אותם לבניית המונומנטים שראינו באקרופוליס. זכינו לבקר במחצבות השיש המודרניות בהר פנטקלוס ולפגוש את מנהל המחצבה. המנהל סיפר לנו בהתרגשות שאת חתיכות השיש האיכותיות ביותר הם שולחים במיוחד לאקרופוליס, שם הם משמעות לשיחזור מבנה הפרתנון העתיק.

24/09/2024

בחרנו לשתף אתכם בסדרת פוסטים בעקבות הסמינר הארכיאולוגי שקיימנו באתונה בהדרכת ד"ר רחל גוטסמן ואיש הרדיו ירון אנוש.

פוסט מס' 3 - מיתוסים מסביב לאתונה

במהלך הסמינר יצאנו מאתונה כדי לבקר במקדשים המרשימים של חבל אטיקה. זכינו לבקר במקדש סוניו המוקדש לאל הים פוסידון וממוקם על צוק מעל הים. ראינו את השמש השוקעת במפרץ הסרוני ודמיינו כיצד המלך איגאוס קפץ למותו מהצוק, לאחר שהגיעה למסקנה שגויה שבנו תזאוס נהרג ולא הצליח לגבור על מפלצת המינוטאור. מהמקדש ניתן לראות את הים האגאי בשיא תפארתו – הים שנקרא על שם המלך איגאוס.

בנוסף, ביקרנו במקדש אלאוסיס שהוקדש לאלת התבואה דמטר ולבתה פרספונה. שם ראינו את המערה ממנה בקע אל השאול האדס רכוב על מרכבתו וחטף את פרספונה לשאול. ראינו את שרידיו של המקדש העצום בו התקיימו טקסי המסטריות הסודיים שעד היום אנו לא יודעים בוודאות מה הם כללו.

נסענו גם מזרחה, אל מקדש בראורון, שהוקדש לאלת הצייד ארטמיס, אחותו של אפולו. היוונים השכילו לשמור לא רק על שרידי המקדש אלא גם על הנוף הטבעי של האתר. לכן, יכולנו לדמיין בקלות את הפולחן לארטמיס שהתקיים באתר בעבר – הסתכלנו על המעיינות והחורש הטבעי ודמיינו כיצד בנות אתונה נהגו להגיע למקום ולסגוד לאלה כשהן רוקדות, מנגנות ומחופשות לדובים.

23/09/2024

בחרנו לשתף אתכם בסדרת פוסטים בעקבות הסמינר הארכיאולוגי שקיימנו באתונה בהדרכת ד"ר רחל גוטסמן ואיש הרדיו ירון אנוש.

פוסט מספר 2 : האי אגינה (Aegina)

אנחנו ב'תגליות' מאמינים שלא ניתן לחוות את עוצמתה הימית של אתונה מבלי לבקר באחד מהאיים הרבים של היוון. ולכן במהלך הסמינר לקחנו מעבורת מפיראוס, נמלה העתיק של אתונה, אל האי אגינה השוכן במפרץ הסרוני. הפוליס של אגינה היה מהגורמים הפוליטיים החשובים ביוון והיה מבין הראשונים ביוון לטבוע מטבעות. במהלך הסיור באי ביקרנו בעתיקות הישוב של אגינה המכונה "קולונה" (עמוד ביוונית). השם ניתן לאתר בזכות העמוד הבודד ששרד ממקדש אפולו ומהווה נקודה בולטת לעין לסירות המגיעות לאי.

בנוסף זכינו לבקר במקדש אפאיה (Aphaia) שנחשב לאחד מהמקדשים השמורים ביותר ביוון. המקדש נבנה בסדר הדורי ומהווה את אחד משיאי האדריכלות הארכאית המאוחרת. אולם, כדי לראות את הפסלים המרשימים שבעבר עיטרו את גמלוני המקדש יהיה עליכם לבקר במוזיאון הגליפטוטק במינכן (וראו מאמר על המוזיאון באתר תגליות), לשם הועברו הפסלים על ידי הארכיאולוגים הגרמנים שחפרו במקום במאה ה-19.

מצורפות תמונות מהסיור באי אגינה בהדרכת ד"ר רחל גוטסמן

18/09/2024

מבצע חגי תשרי בהוצאת אריאל!
מגוון ספרי ההוצאה ב־30% באתר.
לינק לאתר בתגובה הראשונה

מגוון מספרי ההוצאה ב-30% הנחה

18/09/2024

הצטרפו אלינו ביום שישי הבא, 27.9 לסיור מרתק במוזיאון ישראל עם האוצרת נורית גשן, בעקבות תעלומות ארכיאולוגיות בתערוכה "ככל הנראה", בעקבות האור המקודש בשלושת הדתות המונותאיסטיות בתערוכה "לראות את האור" ועוד. כל הפרטים והרשמה בלינק - https://bit.ly/3Xs6Px7

ככל הנראה: מעצבים, ארכאולוגים וחפצים מסתוריים | תערוכה חדשה!
הצטרפו למסע בעקבות 10 תעלומות ארכאולוגיות: חפצים שהארכאולוגים לא יודעים עדיין למה הם שימשו, ושמעצבים ינסו לפענח מה היה תפקידם.
בתערוכה מוצג מפגש מרתק בין עולמות הארכאולוגיה והעיצוב, שמעלה מחשבות מסקרנות על מקומם של חפצים בחיי בני האדם.

המפגשים הקרובים בתערוכה:
מפגש עם האוצרים נורית גשן ועודד פרידלנד ועם המעצבים שירה קרת ואיתי לניאדו (סטודיו לניאדו-קרת) | יום שלישי 9.7 בשעה 17:30
מפגש עם האוצרים נורית גשן ועודד פרידלנד | יום שישי 12.7 בשעה 11:00
מפגש עם האוצרים נורית גשן ועודד פרידלנד ועם המעצבים נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן (Reddish) ולוקה אור | יום שלישי 30.7 בשעה 17:30

צילום הצבה: מוזיאון ישראל, ירושלים על-ידי אלי פוזנר וזוהר שמש

10/09/2024

אתמול במסגרת התוכנית "דברים ששומעים מכאן" עם ליאת רגב ויאיר אטינגר, רשת ב' בשטח בבית שמש, התראיין בועז גרוס סמנכ"ל העמותה על ההיסטוריה המרתקת שנחשפה בחפירות תל בית שמש.
אנו מזמינים אתכם להקשיב לראיון (דקה 49.50) –
https://kan.org.il/content/kan/kan-b/p-380119/1725895192171
בנוסף לבועז, התראיינה מנהלת מדרשת בית שמש נועה קוהלת, ובין השאר סיפרה על מורשת הקרב של העיר ועל הסיפור של ג'ימי, הוא אהרון שמי, המפקד הנערץ שנפל במשלט המשותף במלחמת העצמאות (דקה 40:45).
את סיפורו של ג'ימי ניתן לקרוא בספר בהוצאת אריאל "חברים מספרים על ג'ימי" – לינק לספר https://bit.ly/3Nb9oQM