23/10/2021
הצצה נדירה לבניין מטה המשמר הראשי, וולטה מלטה.
אֶחָד יָנוּם, אֶחָד יָנוּעַ, - מִנְהַג עוֹלָם הוּא כָּךְ
(המלט, שייקספיר תרגום מאנגלית: אברהם שלונסקי).
"חלק שומרים, בעוד אחרים ישנים, זה מנהגו של העולם". משפט זה הלקוח (לא מילה במילה) מציטוט מהמלט (מערכה שלישית תמונה שנייה) של וויליאם שייקספיר, נכתב מתחת לציור גדול על אחד מקירות חדר המשמר הראשי בעיר וולטה, בירת מלטה. סביר להניח שלעולם לא נדע מי הוא זה שכתב זאת, אך במשפט זה הוא בהחלט סיכם את תפקיד השמירה במבנה זה. אלף סיפורים מתגלים לצופה באמצעות המשפטים וציורי הקיר הרבים שהותירו הוא וחבריו על הקירות.
בניין מטה המשמר הראשי יחד עם ארמון המאסטר הגדול, נשמרים כיום תחת ארגון מורשת מלטה, ושוכנים זה מול זה משני עבריה של כיכר סנט ג'ורג' בוולטה. הבניין נבנה בתחילת המאה ה-17 על ידי אלוף דה וינאקורט (Alof de Wignacourt) המאסטר הגדול, לשמש כמטה של משמר הארמון. למעלה מ-350 שנה, עד תחילת שנת 1970, המשיך הבניין לשרת, גם בתקופת השלטון הבריטי, באותו התפקיד.
חזית המבנה שאנו רואים כיום אינה דומה למה שהותירו האבירים, מכיוון שהבריטים הוסיפו למבנה פורטיקו (אכסדרה) עם עמודים בסגנון ניאו קלאסי (תמונה 1).
מאות הציורים, שצוירו בתקופה הבריטית, נמצאים בחדר האוכל הצבאי של הקצינים, מקום שבו החיילים הבריטים שתפקידם היה לשמור על הארמון, אכלו ונחו בהמתנה למשמרת הבאה. אחת הדרכים בה בילו החיילים היה באמצעות ציור וצביעת הקירות.
כיום יש למעלה מ-300 ציורים, שחלקם התגלה לאחרונה, הנמצאים תחת עבודות שימור ושיקום, ובהחלט יש גם אחרים שעדיין לא נחשפו.
לא כל הציורים מתוארכים או חתומים, והתאריך העתיק ביותר שנמצא הוא 1814. ליד רוב הציורים מצוין גם מספר, כנראה מהתקופה בה הציורים קוטלגו, אם כי הקטלוג מעולם לא נמצא.
נראה שחלק ממסגרות הציורים, נוצרו על ידי אותו האדם, הן לפי החתימה והן משום שיש להם מאפיינים דומים. מה שבטוח שנעשה שימוש באמצעים שונים: החל מעפרון, דיו ועד צבעי מים, גואש ושמן.
מה מציגות תמונות אלו?
סיור באולם מציג מגוון רחב של יצירות, שכל אחת מהן מבטאת רגש, זיכרון, או אפילו את דמותו של הצייר.
את הציורים ניתן לחלק לשלוש קטגוריות עיקריות: סצנות המתארות את הקשר לחיים הצבאיים, ציורים המציגים את חיי היומיום כפי שחיילים חוו זאת, וציורים שאותם פשוט העתיק הצייר מתמונות וליטוגרפיות. הודות למחקר המתמשך על הציורים, והודות לעזרתם של מומחים בנושא, כיום ידוע גם, מהן התמונות והליטוגרפיות המקוריות שמהן נעשו העתקים, ביניהם גם גרפיקה ואילוסטרציות מעיתון חדשות לונדון (London News).
בציורים אנו מזהים, בין היתר, נשים בחצאיות, ואחרות בלבוש ותנוחות חושניות ומפתות יותר, כמרים ובישופים, חיילים במצעדים או במהלך קרב, סצנות המצוירות באופן סרקסטי נוטה לקריקטורות, תגים ומדים צבאיים, סצנה גדולה של נהר הנילוס המתוארכת לשנת 1884-5, ופרצוף של שטן המחייך אל הצופה במבט חצוף.
ציור קיר שובב (תמונה 2) של מתרחצת אדווארדית (העידן האדווארדי בבריטניה הוא כינוי לתקופה החופפת בחלקה את תקופת שלטונו של אדוארד השביעי בין שנת 1901 ל-1910), הוא אחד מציורי הנשים הרבים המוצגים בחדר אוכל הקצינים בבניין המשמר הראשי בוולטה. הוא צויר בשנת 1909 על ידי דלה קור (Dela Cour), חייל אמן הנמנה על הגדוד הראשון. הדמות המכונה "Baigneuse" (מתרחצת מצרפתית) מוצגת בבגד רחצה, מעין חצאית וגרביים שחורות, ניצבת בביטחון עצמי ובהבעה עליזה בחוף הים כשלרגליה סרטן גדול. על לשון היבשה כתוב באירוניה בצרפתית "הסרטן המסכן".
מעל ארובת האח, מופיעה אלגוריה של זמן, שבה רואים אדם זקן עם מגל שקצהו מגיע לשעון אמיתי, שהוסרו ממנו סימוני השעות, ומעליו הציטוט משייקספיר שהוזכר בתחילת המאמר. אפקט זה של ערבוב אובייקטים אמיתיים וחפצים מצוירים חוזר על עצמו פעמים רבות באולם זה.
כך אנו רואים, למשל, באחד מהציורים האחרונים המתוארכים לשנת 1972, ציור של אדריאן סטריקלנד בו מוצגים שני דגלים גדולים (לזכר שני דגלים אמיתיים שהיו מחוברים לקיר), עם מוטות המגיעים לחוליות המקוריות (תמונה 3). סטריקלנד כיבד את מסגרות הציורים שכבר היו קיימים על הקיר, ושילב את הדגלים כך שהם מופיעים מתחת למסגרות.
בשני חדרים קטנים הסמוכים לחדר האוכל של הקצינים ישנם ציורים של שלדים אנושיים, האחד לבוש בגלימת נזיר והשני נשען על גב ארון, תזכורת בולטת לנושא המוות! סצנות של נושא המוות והשלדים קיימים גם בכניסה לחדר האוכל של הקצינים, שם מופיעים שני שלדים, אחד מכל צד של הדלת. הסיבה לציורי השלדים הללו עדיין אינה ידועה.
ציור נוסף, המתאר אירוע שפרטיו הרבים עדיין לא נחשפו, ממוקם על גרם המדרגות הצר שממנו ירדו החיילים, ויצאו ישר מחדר האוכל לכיכר סנט ג'ון. סצנה זו מציגה תאונה, שהתרחשה בפועל, שבה חייל ירד במהירות במדרגות, החליק, ובסופו של דבר נפצע קשה או מת.
סמל מסוים אחד (תמונה 4) מופיע שוב ושוב לאורך ציורי הקיר הרבים שעל קירות חדר האוכל של הקצינים בבניין המשמר הראשי בוולטה.
הקסדות והכידונים המחודדים של שני חיילים בריטים, שולטים בחזית ציור הקיר העמוס הזה (תמונה 5).
בציור קיר הומוריסטי נוסף משנת 1914, אנו רואים קצין נרגז צועק על שלושה חיילים חסרי דעת ש"מבטם נודד" אל אחוריה המעוגלים של אישה התופסת את תשומת ליבם (תמונה 6).
הערך של ציורי חדר המשמר הראשי הוא יותר היסטורי מאשר אמנותי. עד כה אין אינדיקציה לכך שאמנים בולטים היו מעורבים בציורים אלה. עם זאת נראה שכל מי שהותיר את חותמו על הקירות היה בעל פוטנציאל ונטייה מסוימת לעיצוב וציור.
אנו אמנם מתבוננים בציורים אלה מנקודת מבט היסטורית. אך אלה שציירו אותם לא הסתכלו עליהם באותו אופן, כך שהם נהגו לכסות ציורים ישנים יותר כדי ליצור את הציורים החדשים שלהם באותם חללים ובכך לתעד את נוכחותם. לכן, עבודות השימור והשיקום של הציורים לא מנסה לחשוף את מה שמסתתר בשכבות הבסיסיות על מנת לא להרוס את הציורים שמעל. אף ציור לא משוחזר על חשבון האחר.
העבודה היסודית הנעשית על ציורי המשמר הראשי מורכבת משימור וגם משיקום. בעוד שהשימור דואג לעצור את הידרדרות התהליכים המשתנים, השיקום מתרכז בדרך הצגת הציורים לציבור, מבלי לפרש מחדש את הנושא. כלומר, אם חסר חלק מהציור, המשחזר לא יצייר את החלק החסר, גם אם יש בידיו לפעמים תיעוד המראה לו כיצד היה הציור המקורי.
הרעיון האולטימטיבי של מורשת מלטה הוא שהעבודה על בניין המשמר הראשי תמשיך ללכת יד ביד עם הפרויקט הנרחב המתבצע בארמון המאסטר הגדול. עם השלמת העבודות, ניתן יהיה ליהנות מיפי הארמון במלוא הדרו, בעוד שבניין המשמר הראשי יתחיל לשמש כמרכז פרשנות לכל אתרי מורשת מלטה בעיר הבירה.
ועתה (היום ומחר) מעניקה מורשת מלטה לציבור, הזדמנות נדירה לבקר בבניין מטה המשמר, תוך כדי זה שעבודות השיקום והשימור נמשכות.
הביקור באתר הוא היום (שבת 23.10.21) בין השעות 11:00-22:00,
ומחר (יום ראשון 24.10.21) בין השעות 10:00-16:00.
הכניסה במהלך סוף השבוע תהיה ללא תשלום ובהרשמה מראש (בהתאם למדיניות הגבלת המבקרים בתקופת הקורונה).
קרדיט לתמונות: אתר מורשת מלטה credit: Heritage Malta
