![ברור שהוא המשיח, גם בלי שורשים יהודיים](https://img3.travelagents10.com/805/941/574095058059410.jpg)
15/12/2022
ברור שהוא המשיח, גם בלי שורשים יהודיים
האם אבות אבותיו של ליאו מסי היו יהודים? עכשיו, כשמסי ונבחרת ארגנטינה עומדים בפני רגע גורלי במונדיאל, בדקנו אם ה"הפרעוש" הוא צאצא של יהודים אנוסים. התשובות שגילינו מפתיעות ביותר:
הרופא דייגו אנוניס דה סילבה נולד בליסבון בשנת 1548. כבנם של יהודים אנוסים החליט דייגו להימלט מאירופה שטופת הקינאה הדתית ולהתחיל חיים חדשים בברזיל הרחוקה. החשש מרדיפת הכנסייה הביא אותו בסופו של דבר עד טוקומאן, פרובינציה שנמצאת היום בצפון-מערב ארגנטינה. שם נשא אישה נוצרייה לאישה והביא איתה ארבעה ילדים לעולם.
גם כשכבר הפך לרופא מצליח לא זנח דייגו את מורשתו וניסה לשחזר את עיקרי דת משה מתוך כתבי קודש נוצריים שהתבססו על התנ"ך. אך עיסוקו החתרני התגלה לאינקוויזיציה והוא נכלא בבית כלא בלימה בעוון כפירה.
למען בנו הצעיר פרנסיסקו החליט דייגו להודות באשמה, להכות על חטא ולחיות בשקר כנוצרי רק כדי שיוכל להעביר את מורשת דתו לצאצאו. לימים המשיך פרנסיסקו את דרכו של אביו: כרופא הוא היה מנתח מוכשר והגיע למשרת מנהל בית חולים ובכל הקשור לזהותו היהודית הוא החל ללמד את עצמו עברית, כתב ספרי הגות ואפילו מל את עצמו. כשנתפס גם הוא בידי האינקוויזיציה הכריז בגלוי על היותו יהודי ולאחר שתים-עשרה שנים בכלא הוא נידון בשנת 1639 לשריפה על המוקד.
בתקופת חייו הקצרה הפך פרנסיסקו מלדונדו דה סילבה לסמל ואגדה. הוא רק אחד מאלפי נוצרים חדשים שלא הצליחו להתנתק ממורשתו היהודית גם במרחק אלפי קילומטרים מחצי האי האיברי.
הפרק החדש של הסכת (פודקאסט) הספרנים מברר מה קרה לאותם יהודים מומרים – אנוסים, וגם לאלו שהתנצרו מרצון בעולם החדש של אמריקה הלטינית. יחד עם ד"ר עליזה מורנו מהספרייה הלאומית, חוקרת יהדות יוצאי ספרד והאינקוויזיציה, בדקנו מה היה חלקם בסחר הסוכר והטבק, ואיך נקשרו רבים מהם בסחר העבדים מאפריקה.
וגם - בדקנו האם ייתכן שכדורגלני העל ליאו מסי ולואיס סוארס הם מצאצאי המגורשים מספרד: האם מסי הוא בעצם שיבוש של השם העברי "משיח", ולסוארס יש קרובי משפחה ממשפחות זוארץ בישראל? כל התשובות המרתקות מחכות לכם ולכן בקישור שבתגובה הראשונה. האזנה נעימה!
***
בתמונה: ליונל מסי (משיח?) צילום: Кирилл Венедиктов, מתוך האתר soccer.ru (ויקיפדיה)
Кирилл Венедиктов, CC BY-SA 3.0 GFDL, via Wikimedia Commons