עמירם צברי - לטייל בין סיפורים

03/10/2024

נאפולי היא בהחלט עיר מפתיעה!
מעבר למבואות הכניסה המוזנחים מסתתרות לא פעם יצירות מופת מופלאות.
הארמון הספרדי (Palazzo dello Spagnolo) נבנה בשנת 1738 וקיבל את שמו לאחר שנרכש בשנת 1813 על ידי האציל הספרדי דון טומאסו אטיינזה (Tommaso Atienza). הארמון שוכן בליבו של רובע סניטה, ועיצובו מיוחס לאדריכל הנועז פרדיננדו סנפליצ'ה.
הארכיטקטורה הבארוקית יוצאת הדופן וגרם המדרגות הכפול עם "כנפי הבז" הפכו לסמלה של יצירת המופת הארכיטקטונית,
שכיכבה במספר לא מועט של סרטים. היכנסו לדקות ספורות של אסקפיזם.
שנה מבורכת לכולם עם בשורות טובות באמתחתה 🌺🙏

הארמון הספרדי (Palazzo dello Spagnolo) הוא אחת הדוגמאות החשובות לאדריכלות הבארוק הנאפוליטני במאה ה-18. הארמון נודע בעיקר בגרם מדרגות כנפי הבז

05/05/2024

האם ידעתם כי לפני קרוב למאה שנים שכן בנאפולי אחד המנזרים הגדולים באיטליה? מנזר רחב מימדים שהתפרש מלב המרכז ההיסטורי עד למורדות גבעת סנט אלמו.
בראשית דרכו הופקד המנזר בידי המסדר האוליבטני (Olivetans), פלג בנדיקטיני המכונה באופן רשמי "מסדר גבירתנו מהר הזיתים". המנזר הצלבני באבו גוש משתייך לזרם האוליבטני ונזיריו מתאפיינים בגלימות לבנות.
ימי תהילתו של המנזר אמנם חלפו זה מכבר, אך הכנסייה הנוכחית שעל
אדמתו מתהדרת ביצירות רבות ומרשימות, ביניהן חדר האוכל המשותף (הרפקטוריום) שעוטר בציוריו הנפלאים של האמן והיסטוריון הרנסאנס הנודע ג'ורג'ו וזארי, ומלאכון קטנטן המיוחס למיכלאנג'לו בואנרוטי בן ה-14.
על כנסיית סנט'אנה דיי לומבארדי והקפלה הסיסטינית הקטנה של נאפולי תוכלו לקרוא בקישור הבא

ציורי התקרה המרהיבים שצייר ג'ורג'ו וזארי בסקריסטיה של כנסיית סנט'אנה דיי לומבארדי העניקו לה את הכינוי קפלה סיסטינית קטנה בלב נאפולי

10/03/2024

בליבו של עמק אאוסטה, אל מול נופיו המרהיבים של המונטה ביאנקו,
שוכן כפר המרחצאות פרֵה סן דידיה.
דרך מיוערת מטפסת מערוץ הנחל הסמוך למרפסת התצפית הפנורמית התלויה שמעל הנקיק.
הבה נצא למסע על ציר הזמן רב השנים של המעיינות התרמיים ולתצפית
עוצרת נשימה על היצירה ההנדסית המרתקת.

אל מול נופיו הציוריים של המונטה ביאנקו בליבו של עמק אאוסטה, שוכן כפר המרחצאות פרה סן דידיה. על המרפסת הפנורמית המרהיבה והמרחצאות בפוסט הבא

25/02/2024

עיירת תותי-הבר נמי (Nemi) שוכנת באיזור קסטלי רומני כ-30 ק"מ מדרום-מזרח לרומא. למרגלות העיירה על שפת האגם הפסטורלי בחורש מיוער, שוכנים שרידי מקדשה של דיאנה אלת הציד, וטומנים בחובם את סיפורו של הפולחן המצמרר שהתרחש שם.
זהו סיפור על עבד נמלט עם סיכוי אחד בלבד לשרוד, לרצוח ולהפוך למלך החורש.
על הטקס האלים המסתורי ומקורותיו קראו בכתבה הבאה

בחורש קדוש ומיוער על שפת אגם נמי שכן מקדשה של האלה דיאנה. על פולחנו האלים והמוזר של מלך החורש ומקורותיו המיתולוגיים של הטקס קראו בכתבה הבאה

18/02/2024

בלב הסמטאות ההומות של רובע הפלאקה האתונאי חבויה אנדרטת ליסיקראטס. מונמנט המהווה עדות אותנטית לתפקידם הציבורי של ראשי המקהלות ביוון העתיקה ולכבוד הרב בו זכו בחגיגות השנתיות לאל היין והתיאטרון.
במאמר הבא נסקור את האנדרטה בראי ההיסטוריה, נכיר את תבליטיה המרשימים המתארים את מאבקם המשעשע של דיוניסוס ושודדי הים. ונלמד כיצד סיפקה השראה לארכיטקטורה בת זמננו.
לחצו על הקישור הבא ושובו איתי בזמן לליבה המוזיקלי של אתונה העתיקה.

https://amiramtsabari.com/lysicrates-monument-athens/

10/02/2024

מידי חורף מתקיים בונציה הקרנבל המפורסם המושך המוני תיירים מכל רחבי העולם. ימי הקרנבל מספקים הזדמנות לשוטט בתעלות ולהתרשם מאינספור פלאים ארכיטקטוניים.
אחת הפנינות החבויות בעיר התעלות הוא ארמון קונטריני דל בובולו (Palazzo Contarini del Bovolo). מבנה מרהיב ביופיו המגלם את תמצית האדריכלות הוונציאנית וכישרונה האמנותי.
הארמון משלב מספר סגנונות אדריכליים, אך מה שבאמת מייחד אותו הוא גרם המדרגות הלולייניות, שזכה לשם "גרם מדרגות החילזון".
הבה נטפס על מדרגות האבן השחוקות ונצא למעט אסקפיזם בעקבות סיפורו הייחודי של הארמון.
כנסו לקישור שלפניכם:

https://amiramtsabari.com/venezia-palazzo-contarini-del-bovolo/

04/02/2024

סודותיה של אתונה: עמוד הפריארוזיס והרחקת המגיפה
במרבית שנות קיומה של האימפריה העות'מאנית מגיפות היו עניין שבשיגרה.
אתונה בדרך כלל השכילה להישמר מאירועים אפידמיים מורכבים.
עם זאת, כאשר פשטה בעיר שמועה על מגפה המתפשטת ברחבי האימפריה החליטו זקני אתונה כי יש להתגונן מפני התחלואה הקרבה, באמצעות טקס הפריארוזיס העתיק (Periarosis).
הטקס כלל תהלוכה ססגונית שעברה ברחבי העיר ונעצרה לפרקים סמוך לעמודים עתיקים שעל פי המסורת אחזו בכוחות מרפא.
המשיכו לקרוא בפוסט הבא:

https://amiramtsabari.com/athens-periarosis-plague-column/

16/07/2023

צעדים ספורים משוק הבורו המפורסם וקתדרלת סאת'ק נמצאים שרידי ארמון ההגמונים של ווינצ'סטר.
על הארמון הגדול והמרשים ששכן בלונדון הימי-ביניימית קראו בכתבה הבאה:

צעדים ספורים משוק הבורו וקתדרלת סאת'ק נמצאים שרידיו של ארמון ווינצ'סטר. על הארמון הגדול והמרשים של לונדון הימי-ביניימית קראו בכתבה הבאה

19/03/2023

אם הגעתם למצודת לונדון קפצו לבקר גם בכנסיית כל הקדושים שליד המצודה. כנסיית All hallows by the tower טוענת לתואר העתיקה בלונדון.
הכנסייה טומנת באמתחתה סיפורים מרתקים ועקובי דם:
אליה הובאו בין היתר גופותיהם של המוצאים להורג במצודת לונדון.
בכל הקדושים נטבל וויליאם פן מייסדה של פנסילבניה
ובה נישא ג'ון אדמס קווינסי נשיאה השישי של ארה"ב לרעייתו ילידת העיר.
בואו למסע בין סודותיה ועברה המרתק של הכנסייה האנגליקנית.
קישור למאמר בתגובה הראשונה

29/01/2023

הרופא שהציל את יהודי וונציה במחיר חייו
היום ה-27 בינואר מציינים ברחבי העולם את יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה. לרגל יום זה החלטתי לכתוב על איש אלמוני יחסית שהציל רבים במחיר הקרבת חייו: הרופא היהודי ג'וזפה ג'ונה (בתרגום לעברית יוסף יונה)
פרופסור ג'וזפה ג'ונה (Giuseppe Jona) נולד ב-28 באוקטובר 1866 למשפחה ונציאנית יהודית ברובע קאנארג'יו. בשנת 1892 סיים ג'ונה את לימודי הרפואה באוניברסיטת פדובה היוקרתית. תוך זמן קצר, עשה הרופא המבריק חייל והפך לראש המחלקה לאנטומיה בבית החולים האזרחי של ונציה.
ג'וזפה התחבב על כולם בשל אישיותו ומסירותו למטופליו. הוא סייע לאנשים והציל חיי רבים מבלי שהבדיל בין יהודים לנוצרים. ג'וזפה מעולם לא נשא אשה והקדיש את חייו למשפחתו, עמיתיו ותלמידיו.
בשנת 1917 זכה ג'וזפה להערכה ציבורית בשל תרומתו המכרעת במלחמת העולם הראשונה ושירותו בבתי החולים הצבאיים. כהוקרה לפעלו זכה לאות גמול מן המדינה האיטלקית שהגדירה אותו: "פטריוט נלהב של אמונה בלתי מתפשרת".
לא עבר אלא זמן קצר ובשנת 1921, מונה ג'וזפה לנשיא אתנאו ונטו (Ateneo Veneto di Scienze, Lettere ed Arti), מוסד יוקרתי לקידום מדעים, ספרות אמנות וסולידריות חברתית שבסיסו בוונציה.
התמונה השתנתה מקצה לקצה בשנת 1938, עם הנהגת חוקי הגזע באיטליה הפשיסטית. באותם ימים אפלים, סבלו היהודים מאפליה ונידוי והפכו מושא לשנאה גזעית. כרבים מחבריו, שמו של ג'ונה הוסר מרשימת הרופאים והוא נאלץ להיפרד ממקצועו, רק על שום היותו יהודי.
עם זאת גם באותם ימים טרופים, ג'וזפה לא נמנע מהושטת יד לעזרה וסייע במידת יכולתו לנזקקים. בשנת 1940 קיבל ג'וזפה על עצמו לשמש כנשיא הקהילה היהודית של ונציה ולהוביל את קהילתו בעתות קשות של יאוש וסכנה. כאן גילה מנהיגות אמיתית ומסירות נפש למען הכלל.
בעקבות כניעתה של איטליה לבעלות הברית והסכם שביתת הנשק בקאסיבילה (Armistizio di Cassibile) ב- 3 בספטמבר 1943, החליפו האיטלקים צד. מוסוליני הודח מראשות הממשלה והכוחות הגרמנים באיטליה הפכו מבעלי ברית לפולשים. מנקודה זאת הגבירו הנאצים את איסוף היהודים ושליחתם למחנות ריכוז והשמדה.
זמן קצר חלף וכוחות הכיבוש תבעו מראש הקהילה למסור לידיהם את רשימת החברים שמנתה כ-1300 יהודים שעדיין התגוררו בוונציה. לג'וזפה לא הייתה כמובן כל כוונה לציית ולבגוד בבני קהילתו וצאן מרעיתו. עם זאת, ג'וזפה חשש כי תחת עינויים אכזריים, עשוי אף הוא להסגיר את השמות והכתובות של אותם אנשים שחסו תחת הנהגתו.
הנאצים הציבו אולטימטום כי תוך מספר ימים עליו לאסוף את המסמכים ולמסור לידיהם ואיימו על חייו. ג'וזפה לא היסס זמן רב, וקיבל את ההחלטה המרה. לאחר שכתב את בקשתו האחרונה ותרם את כל חפציו לצדקה, השמיד ג'וזפה את כל המסמכים ונטל את חייו עם מנת מורפיום קטלנית ב-17 בספטמבר 1943.
הנאצים עשו אמנם מאמצים רבים, אך הודות להקרבתו של ג'וזפה, מעולם לא הצליחו לאתר למעלה מאלף יהודי ונציה.
למרבה הצער, 243 מחברי הקהילה נשלחו למחנות ההשמדה. אך היתר, כ-1100 איש במספר הצליחו להימלט לשווייץ ולדרום איטליה.
מתוך 243 שנלקחו לאושוויץ רק 8 שבו הביתה.
ההיסטוריון ג'אן אנטוניו פלדיני (Giannantonio Paladini) מספר כי מותו של ג'וזפה היה טראגי עבור הוונציאנים. עפ"י המקורות, משיטי הגונדולות נשאו בדממה מעיקה את ארונו על פני המים, משום שרק עשרה אנשים הורשו להשתתף בהלווייתו.
ג'וזפה ג'ונה, אדם שהקדיש את חייו לסייע ולטפל באחרים, נטל את חייו שלו, כדי להציל למעלה מ-1100 אנשים שחסו תחת הנהגתו.
על לוח הזיכרון המתפורר בגטו היהודי של ונציה, סמוך לבית האבות היהודי תמצאו אזכור צנוע לשמו של ג'וזפה ג'ונה ומעשהו הנאצל.
על אבן הנגף הסמוכה לביתו נחקק: כאן התגורר ג'וזפה ג'ונה, נולד ב- 1866, מצא מקלט במותו ב- 17.9.1943
מקורות:
Venezia Autentica
https://bestveniceguides.it
https://www.museoebraico.it/
google earth

22/01/2023

לאקשמי אלת ההינדו מפומפיי
בשנת 1939, התגלה באחד הבתים בפומפיי פסלון שנהב מפורק של לאקשמי, אלת העושר השגשוג והמזל ההינדית, היופי הנשי והפריון. המבנה זכה לכינוי "הבית של הפסלון ההודי" (Casa della statuetta indiana).
כיום שוכן הפסל האירוטי במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי של נאפולי, בגבינטו סגרטו (מתחם החדרים הסודי לאוסף היצירות הארוטיות הקדומות של בית המלוכה הבורבוני).
גובהו של הפסל כ- 25 ס"מ, והוא מתאר את האלה עירומה לגמרי, מלבד אבנט דק באיזור החלציים, עדיים ותכשיטים המותירים את שדיה ומבושיה חשופים. משני צידיה בני לוויה צעירים הנושאים ככל הנראה מיכל אחסון לתמרוקים.
עפ"י מספר חוקרים, מקור האיקונוגרפיה המיוצגת בפסלון הוא בעולם הקלאסי. האלה ובני לוויתה הילדים, שואבים ככל הנראה מן האמנות היוונית-רומית המוכרת של ונוס ולצידה קופידונים הנושאים מיכלי קוסמטיקה.
ראש הפסלון המנוקב מעלה השערה שלקשמי שימשה כידית מעוטרת למראה. לפי סברה אחרת הפסלון הוא ככל הנראה אחד מאותן אֲפּוֹפוֹרֶטָה (Apophorēta), "מתנות לקחת", שמזכיר המשורר הרומי מרטיאליס באפיגרמות שלו: מתנות מגוונות שקיבלו האורחים עם תום הסעודה, בחגיגות הסטורנאליה, או פרסים שקיבלו הזוכים בהימורי הקוביה שנערכו באותן סעודות.
כך או אחרת, הימצאות הפסלון הקטן והחריג בפומפיי בשנת 79 לספירה, שנה בה הוזוב התפרץ וקבר את העיר, מהווה עדות ברורה ליחסי המסחר בין מדינות הים התיכון למזרח במהלך המאה ה-1 לספירה.
הרומאים ייבאו סחורות רבות מהודו ובמקביל הקימו שם תחנות מסחר משלהם. מימד הסחר היו משמעותי עד כדי כך שחוקר הטבע פליניוס סיפר ש-100 מיליון ססטרצים (מטבעות רומיים) עשו את דרכם מידי שנה להודו, סין וארצות ערב. עדויות ארכיאולוגיות, מצביעות כי הסחר הרומי עם המזרח הגיע לשיאו במאות הראשונות לספירה.
בתקופה זו חל שינוי מהותי באומנות הרומית עם המעבר לשימוש ניכר בשנהב. הביקוש לעבודות שנהב הוביל ליצירת גילדה של עובדי שנהב (Eborarii) שהגיע מן הציידים אפריקנים.
בתמונות: הפסלון המפורק לפני מלאכת השחזור (מקור ויקימדיה)
איור של ונוס ולצידה קופידונים הנושאים מיכלי קוסמטיקה (מקור ויקימדיה)
לקשמי מפומפיי (צילום עמירם צברי©)

16/01/2023

מעט מאוד פסלים מצליחים ללכוד את התנועה האתלטית המתפרצת של עולם הספורט הקלאסי במלוא העוצמה, כפי שעושים האצנים מווילת הפפירוסים (Villa dei Papiri) סמוך להרקולנאום.
שני הפסלים השמורים כיום במוזיאון הארכיאולוגי הלאומי של נאפולי הם למעשה עותקים מן המאה ה -1 לפנה״ס לפסלים הלניסטים קדומים יותר. מלבד מספר הבדלים דקים הפסלים המתנשאים לגובה של 1.18 מטר נראים זהים למדיי.
פרשנות אחת מתארת את שני הספורטאים הצעירים העירומים כצמד מתאבקים המתכוננים בדריכות לקרב. פרשנות נוספת מן המאה ה -19 מתייחסת לשני הפסלים כזורקי דיסקוס, בהנחה שבעבר החזיקו דיסקה שאבדה בכף ידם השמאלית.
עם זאת תנוחתן של כפות הרגליים, החזה המוטה קדימה ומראה גופם הרזה של שתי הדמויות, הביאו להשערה המקובלת כיום כי אין אילו אלא שני אצנים.
ממש כאותם רצים שתפסו את מרכז הבמה במשחקים האולימפיים הפאן-הלניים הקדומים.
בהחלט נראה כי שני הספורטאים מוכנים לפתוח מבערים ולצאת לדרך ורק ממתינים לקריאת המזניק.
אם תתבוננו היטב באישוניהם הלבנים המפורטים להפליא של שני עיני האצנים, סביר להניח שתתקשו להחליט מיהו שיחצה ראשון את קו הסיום.

08/01/2023

עבור המבקר הישראלי, גולת הכותרת של בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי היא כמובן פסל משה של מיכלאנג׳לו. אלא שאת שמה וחשיבותה קיבלה הבזיליקה מן השלשלאות בהן נכבל אבי האפיפיורים פטרוס השליח הקדוש.
על תקרת הבזיליקה ציור קיר המסתיר מאחוריו אגדה מרתקת.
על השלשלאות הקדושות, האפיפיור אלכסנדר והנס שאירע לקדושה באלבינה קראו במאמר שלפניכם:

ציור הקיר על תקרת בזיליקת סן פייטרו אין וינקולי מסתיר מאחוריו אגדה מרתקת. על השלשלאות בהן נכבל פטרוס הקדוש והנס שאירע לקדושה באלבינה במאמר הבא

04/12/2022

נאפולי היא אחת הערים המרתקות באיטליה.
בסבך סמטאותיה הצרות טמונים שלל סודות ופרטים ארכיטקטונים נפלאים. כל שצריך לעשות הוא להרים את הראש ולהתבונן סביב.
בליבה העתיק של העיר, במרחק צעדים ספורים מכנסיית סנטה קיארה שוכן ארמון רנסנס מרהיב אך מעט מוזנח.
תושבי נאפולי מכנים אותו "איל פאלאצו דל דיאבולו" (Il Palazzo del Diavolo)
על פאלאצו פנה תוכלו לקרוא בכתבה שלפניכם.

במרחק קצר מכנסיית סנטה קיארה שוכן ארמון עתיק ומסתורי (Palazzo Penne). בנאפולי מכנים אותו איל פאלאצו דל דיאבולו ומשוכנעים שנוצר בידי השטן עצמו

02/10/2022

האגדה מספרת כי העיר טורינו נוסדה ע"י נסיך מצרי שנדד הרחק ממולדתו למצוא מקום פולחן ראוי לאל אתון.
כיצד הגיע הנסיך פא-רחותפ לעמק הפו?
ומהיכן קיבלה טורינו את סמל השור?
את התשובות תמצאו בקישור שלפניכם:

https://amiramtsabari.com/turin_bull_and_the_egyptian_prince/

08/06/2022

כלבי פפראצי, שימפנזים ופילים - העולם המופלא של גילי ומארק
גילי ומארק שאטנר (Gillie & Marc), הם זוג אמנים העובדים יחדיו כבר מעל ל-30 שנה. היא אנגליה קתולית והוא יהודי ממלבורן ושניהם נפגשו לראשונה במהלך צילומי סרט בהונג קונג ב-1990, שבו היא דיגמנה והוא שימש כבמאי. שבעה ימים לאחר מכן נישאו השניים בטקס הינדי למרגלות האוורסט. השניים התגוררו בסינגפור וניו יורק וכעת מתגוררים בסידני.
בשנת 2013 השיקו השניים, סדרת פסלי ברונזה שענו לשם כלבי הפפראצי. תוך ימים ספורים הפכו הכלבים לוויראליים וזכו למיליוני מבקרים שהגיעו במיוחד לראותם בגודלם הטבעי. אנשי ציבור וידוענים רבים, ביניהם סנופ דוג ביקשו להצטלם עם "כלבי הפאפ" שקיבלו במהירה מעמד של סלבריטיז.
כלבי הפפראצי זכו לשבחי המבקרים והספיקו לבקר במלבורן, שנגחאי, דבלין, ובמרכז רוקפלר שבניו יורק. החל משלהי דצמבר 2020 מקדמים הכלבים בברכה את המבקרים בכניסה לרויאל אקסצ׳יינג׳ בלב הסיטי של לונדון.
גילי ומארק מתארים את האובססיה החברתית לצלם ולתעד כל רגע: "אנו מנציחים את הקפה של הבוקר ומצלמים אינספור תמונות סלפי בכל דקה מחיינו. וכשאין לנו חוויות משל עצמנו ללכוד, אנו נואשים להציץ על חוויותיהם של אחרים. אך מה קורה כאשר התמונות במדיה החברתית של ידוענים אינן מספיקות? מתי הרעב הזה לראות את הסלבריטיז עושים את קניותיהם בסופרמרקט או מתקשים לשמור על הדיאטה שלהם, הופך למשהו מרושע יותר?..."
גילי ומארק קראו לכלבי הפאפ: צ'ארלס, וויליאם, הארי וטום בשמם של בני משפחת המלוכה. הם כמובן רצו ליצור התייחסות לנסיכה דיאנה שמצאה את מותה ב-1997, במהלך הנסיון להימלט מן הפפראצי.
השימוש בלהקת כלבים נעשה במכוון כדי לחשוף את מנטליות העדר של התקשורת הרודפת את המפורסמים ופוגעת בפרטיותם כדי לקבל הצצה מסוכנת לחייהם הפרטיים.
מלבד כלבי הפאפ, פועל הזוג הנפלא לקדם את האהבה בעולם, באמצעות פסלים היברידיים של בעלי חיים, ובני אדם עם ראשי בעלי חיים המוצגים ברחבי העולם. הצמד גם עוסק באמנות רחוב וביצירות אינטראקטיביות שתכליתן לעורר מחשבה.
בשנת 1999, השיקו גילי ומארק תערוכה משותפת בשם "החיים לא יכולים להמתין" (Life Can't Wait). התערוכה הציגה את דיוקנאותיהם של עשרים תושבי אוסטרליה העומדים בסכנת מוות ונמצאים ברשימת ההמתנה לאיברים. הפרויקט נערך בחסות הצלב האדום האוסטרלי ושימש ליצירת מודעות ועידוד הציבור להירתם לתרומת איברים.
במרץ 2017, הכריזו גילי ומארק על תוכניתם ליצור את את "הקרנף הגדול בעולם" באיסט וילג' בניו יורק כדי להעלות את המודעות לשימור קרנפים. קבוצת הפיסול הענקית שנחשפה ב-14 במרץ 2018, הציגה את סודאן, פאטו, ונאג'ין - שלושת הקרנפים הלבנים הצפונים האחרונים בעולם. למרבה הצער, שלושה ימים לאחר התקנת "שלושת האחרונים", נפטר סודן, הזכר היחיד האחרון שנותר בעולם מבני מינו.
שתי תערוכות ציבוריות חשובות של גילי ומארק המוצגות בימים אלה בלונדון הן:
שימפנזים הם משפחה: (Chimps are Family) - 28 שימפנזים מקסימים הניצבים בטיילת מעברו הדרומי של גשר מצודת לונדון. כל אחד מפסלי הברונזה מציג צד אחר בחיי השימפנזה, החל מיצירת קן וכלה באבל. פסלי השימפנזים מכסים את כל טווח הגילאים, מיילוד ועד קשיש. השימפנזים מאפשרים לציבור לגעת, לחוש להתכרבל ולהתקרב אל עולמם של הקופים ולראות כיצד הם דומים לנו. והכל למטרת שימור חיות הבר החשובות ביותר על פני כדור הארץ.
הפילים היתומים בשוק ספיטלפילד - עדר של תקווה (Herd of Hope) פסלי ברונזה של פיל בוגר אחד ו-20 צעירים יתומים. שתכליתם להעלות את המודעות לציד פילים באפריקה.
כל התמונות: צילום עמירם צברי©
תמונת הקרנפים: באדיבות ויקימדיה

12/02/2022

קשה לדמיין היום את חיינו מבלי הפיצה, אותו מאכל אייקוני שכולנו מכירים במגוון טעמים ותוספות. אלא שלא תמיד היו הפיצה או מרכיביה בנמצא.
לכבוד יום הפיצה הבינלאומי שחל השבוע קבלו את סיפורה המרתק של הפיצה המטוגנת: פיצה פריטה (pizza fritta).
על שכונת פורצ'לה ההיסטורית, סופיה לורן, והפיצריה המקומית של "הבנות" היכנסו לקרוא בקישור הבא.

קשה לדמיין את חיינו בלי הפיצה. אלא שלא תמיד היו הפיצה או מרכיביה בנמצא. את סיפורה המרתק של הפיצה המטוגנת (פיצה פריטה) תמצאו בפוסט הבא

09/01/2022

צעדים ספורים מבית האופרה סן קרלו, באחת מסטמטאות הרובע הספרדי ניצב שער הכניסה לארמון מיוראנה ועליו כתובת מסקרנת של קסטרטו נרקיסיסט עם אגו מנופח. את סיפורם של הקסטרטי - הזמרים המסורסים, קפארלי וארמונו המסקרן והקשר לאמפיון וחומותיה של העיר תבאי תמצאו בפוסט הבא:

צעדים ספורים מבית האופרה סן קרלו בנאפולי ניצב שער הכניסה לארמון מיוראנה ועליו כתובת נרקיסיסטית של זמר קסטרטו רברבן. על קפארלי וארמונו קראו כאן