21/07/2024
ממשלת ישראל: כשאת רוצה את יכולה!
בשבת הוכחנו שכאשר לא מדובר במדינת אויב עם איום אסטרטגי עלינו (כמו איראן הכמעט-גרעינית או ארסנל 150,000 טילי חיזבאללה) - אנחנו יודעים לכוון גם למטרות כואבות.
זאת סופת האש שהיתה צריכה לכלות את עזה ובנותיה בצהרי שמחת תורה.
אילו רצינו יכולנו להפוך את עזה ל'דרזדן' - כפי שידעו האנגלים והאמריקנים לעשות לערי גרמניה ויפן.
זו היתה התגובה המוסרית, הראויה והיחידה, שהיתה מחזירה את המפלצת האיסלאמו-נאצית למאורתה ומאותתת לכל האנטישמיות העולמית כי אין שום סימן שאלה, שחוזר ומפציע מעל זכותו של היהודי להתקיים על פני הכדור.
לתגובה הזו ציפה חלקו המוסרי והטוב של העולם.
במקום זאת ניפנפנו בתמונות החטופים וציפינו לחמלה - משל נותרנו קהילת חנוונים (כלשונו של הרצל) יהודי ה'שטעטל' המצפים להגנת הפריץ (האמריקני) הרחום.
עדיין לא מאוחר להפוך את הקערה על פיה!
נכון - הכטב"מ בתל אביב יהיה משחק ילדים לעומת המחיר שנשלם כשנתמודד סוף סוף עם ראש הנחש.
ואולם ככל שחולף הזמן מצבה האסטרטגי של ישראל מתדרדר.
כל האקדחים שמופיעים בזירה במערכה הנוכחית, יופעלו עלינו ועל ילדינו במערכות הבאות, בין אם נרצה ובין אם לאו.
לכן אין לנו ברירה, אלא לשוב מתודעת הגלות אל תודעת האומה הריבונית.
אין לנו ברירה ואנו חייבים לחשוב גם על הירושה הנוראה שאנו מורישים לילדינו, אם אנו ממשיכים לחפש אך ורק עוד יום של שקט - ואחריי המבול.
זו לא שאלה של יכולת,
זו שאלה של תודעה.
אנחנו לא קהילה יהודית בגלות שיש לה חיל אוויר, אנחנו מדינה ריבונית ובית לאומי לעם היהודי.
אנחנו לא מקלט לילה בעיירה גלותית,
שבנו אל ארצנו, שבנו מן התצורה הקהילתית בגלות, אל קומתנו הלאומית הזקופה בארצנו -
כדי לעשות גם את חשבון המחר.
הלילה הוכחנו כי עודנו מסוגלים לכך.
בואו נתנער מעפר,
בואו ונעשה את הנדרש היום מאיתנו - כאומה.
